אושה לנד

הרבה עבר עלי, ריגשית, בימים האחרונים אך ההאוטלט לא נעשה כאן
במקום לכתוב - דיברתי
בכיתי, שוחחתי, התלבטתי, כעסתי
אבל רק עכשיו החלטתי

זאת ההחלטה הכי קשה שנאלצתי לעשות מזה חודשיים
הכי גדולה מאז שהוא נולד
הכי טעונה ריגשית
ואני לא יכולה להגיד שבלב שלם היא נעשת
ואין לי חשק שוב להתחבט ולשקול את המניעים שלה, שחלקם אגואיסטים, לשני הצדדים

אני רק יודעת שאני כואבת
ולא שלמה לגמרי, אך בדרך לשם

החלטתי להפסיק קולד טרקי
לא רוצה להילחם בטחנות רוח
ברור שיש דרך ביניים שסופה לגווע אף היא אך איני מעונינת להמשיך בדרך החטחטים הזו

רוצה אותו רגוע, רוצה שיגדל, שיהיה שבע

שלום לכם ציצים גדולים
ברוכות הבאות 400-900 קלוריות ביום

כמה אתגעגע לפה הקטן שלו שעוזב את השד במין קול מתקתק שעושה חשק לצרפת אותו
ולחשוב שבכלל לא התכוונתי להניק, והיום אני בוכה ומתגעגעת
זה לא הנוחות. 2 הדרכים נוחות ולא נוחות באיזשהו אופן והמלחמה אם אתעקש תהיה קשה שבעתיים.
עיפה מלהילחם
נוטשת את האובססיה הזו בה מצב הרוח נקבע לפי כמות "הרעל" שנאלצתי לתת לו מידי יום
לא רוצה שהחיוך על פני יהיה תלוי עד להיכן הגיע החלב בבקבוק השאיבה
רוצה להיות מרוכזת בו ולא באגו שלי

היממה הקרובה הולכת להיות קשה
כבר מתחילה לחוש מיחושים
אך הלב הוא זה שכואב יותר