אושה לנד

היתה אוירת נאחס. מן דכדוך מפוהק באויר שביאס אותי נורא, במיוחד שזו המסיבה הראשונה שלנו מזה חודשים ארוכים ארוכים.
נורא התחשק לנו לחגוג ואצלנו זה אומר לרקוד אבל איך אפשר לרקוד ככה בכלל?
אני יודעת שאף אחד פה לא מסכים איתי אבל המוסיקה הזו בכלל לא משהו, אם היא מנוגנת אך ורק.
למה לא לגוון קצת? מה עם להיטים ומוסיקה שחורה ועכשווית ואומצה אומצה ולא רק בום בום בום?
אולי זו רק אני. אולי אושי צודק לחלוטין שקטיעות המוסיקה בשביל הסשנים החריבו את העניינים. כל פעם שהתחילו לזחול לרחבה, הופסק הרצף עבור סשן שעם כל הכבוד למסשנים ולמסושנים היו יכולים להתרחש בפליי רום ולא על הבמה הגדולה. כלומר אני מבינה את הצורך והרצון לארגן מסיבה בדסמית ולהעלות מופעים וסשנים מרכזיים שיכניסו לאוירה אבל האוירה היתה פשוט נאחסית. כולם היו מנומנמים, מדוכאים וכאילו חיכו שמשהו גדול יתרחש אך המשהו הגדול היחיד היה הגודל של המקום שאיננו מתאים לקהילה הקטנה שלנו במצבה הנוכחי.

אני בדרך כלל נמנעת מלכתוב ביקורת, פן אפגע או אפגע אבל עצוב לי שערב שחיכיתי לו כל כך אחרי זמן רב לא ענה על הציפיות ולא רק שלי. הכוונות היו טובות, אפילו מצוינות אבל זה לא זה.
דרוש רענון וניעור רציני לחיי הלילה של הקהילה ולצערי זה לא נראה באופק.
ודווקא היו המון אנשים מוכרים ואהובים ששמחתי לראות ולהתחבק (למרות שנירשמה ירידה באיכות החיבוק של המחבק הלאומי) אבל מעבר לכך התייבשתי, פשוט כך. שלא לדבר על אחותי (בשר טרי בקהילה) שלא תגיע יותר למסיבות כי היא רגילה לסטנדטים אחרים לגמרי, מסיבות שנהנים בהן...

אז אחרי שעתיים נטשנו עם המכשפה הפיונית וירדנו על המבורגר עסיסי במוזס
התגלגלתי למיטה ב5 וחצי וב10 כבר זויינתי כמו שצריך.
יומיים רצופים של זיונים בדסמים בעודי מביצת = שימחה גדולה
ב4 זללתי ריזוטו פירות ים מאלף בפרנצ'סקה עם המשפוחה ומחר מצפה לי ים של ניקיונות ובישולים.
יום ראשון ריק לנו לגמרי לצערי ושני עמוס עד אפס מקום.
אך כנראה אף בלינצ'ס ו/או קרפלך יבוא אל פי. יש מצב למשלוח מנות?