אושה לנד

לצערי אני ערה בשעת בוקר מוקדמת שכזו, לאחר 4 שעות שינה בלבד, אבל או בוי זה היה שווה את זה!
זו פעם שלישית שאני בהופעה שלו ורק נהנת יותר ויותר.
לא מבינה בכישרון, לא מבינה במוסיקה אבל יודעת מה אני אוהבת ואהבתי את זה, נורא נורא.
חבל ששנה שלמה היתה צריכה לעבור אבל איך אומרים? מוטב מאוחר וכו'

הגעתי יחסית מוקדם, בחסות ג'ולס, נטשתי ילד צורח ואב מתוסכל, אבל מה לא עושים בשביל ונוס 😄
לא ביקרתי אני חושבת איזה שנה וחצי בלימיט, מאז ההופעה של אוליב, מאז הפמיליה. הרגיש לי אחר.
בכלל עם הזמן הפרפרים שהייתי מרגישה לפני כל יציאה קהילתית הולכים ונמוגים אבל שמחה שלפחות אתמול ההנאה לא נמוגה לה אף היא.
מצאתי את עצמי שפוכה על הספה עד שהכלבלב P-: הציל אותי ועוד אנשים מוכרים וחדשים החליטו להפציע. האמת שאני מוחמאת עד אצבעות הרגליים, יש אנשים שפאקינג קוראים את הבלוג הזה!
אז עשיתי גם סיבוב שופוני, השווצתי בתמונות של נושי בפלאפון עד שנידבקתי לערן, בואנה, הבנאדם הזה לא מובך מכלום! כל ניסיון שלי לפדח אותו לא צולח!

טה טה דה! ההופעה התחילה והתוכי מבקש שנתקרב. קורא לי אישית וקריאת מזל טוב מפדחת נשמעת באויר. בעצם איזו מפדחת ואיזו נעלים, אני חולה על כל טיפת צומי 😄
אז התקרבתי קרוב קרוב וישבתי כמעט למרגלות הבמה. אף אחד לא בא אז זזתי טיפל'ה אחורה, הורדתי נעלים ושקעתי בבירה ובמוסיקה, לפחות עד שהשלפוחית צעקה הצילו (לא יודעת מה עובר עליה).

אחלה שואו יש לו, אחלה מוסיקה ואחלה אחות
השילוב הזה של מוסיקת רוק וריקודי בטן עושה לי את זה ביג טיים
אבל לצערי ניגמר מהר מידי. תוכי : העם רוצה עוד!!!

מה יהיה ביקור בצד זה של ת"א ללא אבולעפיה?
החבורה החליטה שברצונה לנשנש ואני מצטערת שהחרבתי להם את השימחה עם כאבי הבטן והעייפות שלי. עשו את זה מהר (סורי גייז) וב2 וחצי כבר הייתי בבית, ב3 הוא צרח לבקבוק ועכשיו אני חצי מסטולה נאלצת להתחיל את היום (יש לי ראיון בתדמור).

נהנתי ממש ממש
מהמוסיקה
מהאנשים, החדשים והחברים הותיקים
מתגעגעת לסצנה