ושוב אני מהמחשב של בלבל
המחשב טרם חזר לחיים
כמעט שבוע עבר לו וכמה בלוגים עפו לי בראש, אבל עכשיו שאני אשכרה מתישבת לכתוב אין לי ממש תובנות מעניינות, רק דה יוזואל... : עוד חברה ילדה, הקטנצ'יק עושה לנו ביה"ס ואני לא בהריון 😒
ביקרנו אתמול עוד כלה בפוטנציה לנושי. איזו פיצית מתוקה! זה נראה כל כך מזמן, כל הקשיים האלו של ההתחלה, ממש היסטוריה. נדמה שהוא מאז ומעולם היה איתנו. כבר נשכח הקושי של ההנקה, הפחד שלגעת ביצור כזה קטנטן, הלחץ שבכל התארגנות. הזכיר לי נשכחות, אבל בע"ה נחווה שוב (למרות שילד ראשון יש רק פעם אחת).
כל יום משהו חדש, זוחל לפה, מסתובב לשם אבל הכי קטע שצצו לו ניצי שיניים קטנטנות, אחת באמצע והשניה בצד. לא האמינו לי בהתחלה, חשבו במשפוחה שאני מדמינת אבל אני לא עיוורת!
לא יודעת מה גרם לי לבדוק, אולי אינטואיציה של אם. הבאסה שהשובב הזה עושה דווקא, לא פותח את הפה ולא נותן להשוויץ.
אתמול הסתובבתי איתו בביאליק בר"ג. הוא היה כל כך עייף ועצבני בדרך אבל איך ששמתי אותו בעגלה והוא ראה את שדרת העצים, עלה לו חיוך מדהים על הפנים! הילד פשוט באקסטזה מכמה עלים, מענין מה זה אומר...?
כמה נעלים! ובגדים! ותכשיטים! הסתנוורתי, במיוחד מזוג נעלי עקב עם תחרה אדומה ושחורה, לו הייתי מלכה...
בכל הלא ממש שופינג הזה הזכרתי לעצמי שאין לי כסף וגם אם היה, לא ממש יש לי בשביל מה ובשביל איפה להתלבש. אבל בכל זאת קניתי גופיות לישון איתן וצמיד זהב, כי אני פשט םשוט חיבת!
עוד לא ראיתי "סקס", אין לי זמן! העיקר שיוצאים בשישי, ובשישי הבא ומחר בבוקר נלך לארוחת בוקר חינמית שבמזל מצאתי לפני שפג לה התוקף בסוף החודש. באמת במזל, עשיתי במוצ"ש סדר בכל הניירות שלי (חיפשתי תלושי שכר בשביל דמי אבטלה), הפכתי את החדר ורוקנתי תיקים. אוש התעצבן ממני, למה רק עכשיו ולמה עכשיו (בשעה שכזאת) אבל לא נורא, העיקר מצאתי את התלושים, ניירות חשובים וכמות אדירה של ג'יפה שנזרקה לפח. אני לא בן אדם מבולגן, באמת שלא אבל אין לי כח לעשות סדר בלי שאני נכנסת לאמוק.
יש לי המון בלה בלה לכתוב אבל מה הטעם? כל הדברים החשובים תקועים להם עמוק בראש ויוצאים רק כשאני לא ליד מחשב, מרפי ושיט...
אה... ומה עם סקס? בדס"מ?
הסשן יאלץ להדחות בעוד שבוע עקב שיטפונות באזור הדרום.
ונוס - ההופעה שלך לא עשתה את קסם ההתעברות שלה, כנראה שצריך עוד פעם!
לפני 15 שנים. 19 ביוני 2008 בשעה 9:02
