בהורוסקופ היה כתוב לי שאהנה בסופ"ש ממסיבות ואירוחים ובהחלט כך היה
עבר עלינו סופ"ש נחמד ביותר, נעים בחיק המשפחה והחברים.
שישי בבוקר בבריכה נושי היה מקסים, הוא מתחיל להתרגל למים ולא בכה כמעט בכלל
בשיא המהירות התארגנו בבית ונסענו קל"ב לעוד בריתה - היה חם, צפוף ומהנה.
כל הילדים של החבר'ה כל כך חמודים, אכלתי אותם אחד אחד ואת הנוש לקחנו לרחבת הג'ימבורי.
מצאתי את עצמי על הריצפה, שומרת עליו שלא יזחל לעבר איזה ילד ויתן לו נגחה או כאפה ואמרתי לאושי שאני פשוט לא מאמינה איפה אני. איך החיים השתנו להם וכמה זה מוזר ומקסים להיות חלק מהחוויה ההורית הזו.
לאחר מכן נסענו דקה וחצי להוריי ונירדמתי שם שנ"צ מעולה.
בערב חזרנו הביתה ואירחנו את האחים של אוש עם עוגת השוקולד האלמותית של סי וסושי שהם קנו מאריגטו למטה. הוצאנו קצת אלכוהול והראנו לגיסי את "אפקט הסקס" באגו. הגיסות שלי הגיבו לפורנו (ונילי) כמוני וזה כמובן הורס לגברים אז במקום זאת התבדרנו בנוש שקם לתחיה ועבר אימוני קומנדו בעמידה.
בבוקר (לאחר שקמתי אליו פעמיים בלילה, לא יודעת מה יש לו לאחרונה. אני חושבת שהוא סובל מסיוטים המסכן 😒 ) אירחנו זוג חברים ועוד נתח מעוגת השוקולד חוסל. את השאריות הבאנו להוריי אבל שקמתי מהשנ"צ כבר לא נשאר פירור. דודה שלי וסבתא שלי ביקרו גם. הסבתא היקרה שלי מזדקנת כל כך ואני באמת לא מבינה את הרתיעה מבית אבות. אני יודעת שאם יכולתי כבר עכשיו הייתי עוברת! מה רע לחיות בבית מלון עם חברים, חוגים ואקשן? ובעיקר בלי ניקיונות וסידורים? נשמע גן עדן. רק חבל שבהרבה מיקרים לא עוברים בזמן ורק כשמגיעים למצב סיעודי אז אין ברירה וגם אז הכל בשיכנועים ובאי נעימויות. הדור של ההורים של שחווה את הקושי על בשרו טוען כמוני שהלוואי עליו אבל נראה מה יקרה שיגיע תורו... אחותי כבר מהיום רוצה לעשות איתי עסק : שאקח את אבי והיא בתמורה תדאג לאחי ולאימי...
צחוק צחוק, אבא שלי אולי קשה אבל בהחלט אוהב ולארג'. חזרנו עכשיו מהמרינה בהרצליה והוא נתן לנו את הויזה לקנות סושי באושי אושי. אז כמובן ששוב זללתי סושי. שוב התמוגגתי מנושי וברחתי מסשן דגדוגים לא SSC של אושי.
לפני 15 שנים. 2 באוגוסט 2008 בשעה 20:34