אושה לנד

אני מתאפקת לא להעלות על הכתב תיאור גרפי ונוטף זימה של מה שהלך במיטתי אתמול בלילה.
הרי העבודה שחי איתי סטאד-מאפן רציני ידועה לכל והעבודה שהוא רב-שגל לא חדשה.
אם כך כל מה שנותר זה לכתוב על דברים אחרים לגמרי, ולא על המולטי-אורגזמות שחוותי אתמול.

גם לא אספר לכם איפה הייתי ומה עשיתי בשישי בלילה, רק אציין שאני חושבת שהשתנתי.
אני תמיד מפרגנת אך הפעם הפרגון היה נטול בדל של קינאה.
אני מודעת למצבי, משלימה עם המציאות והלב כבר לא מפרפר במתח
אני מכירה אותו היטב ואין לי דרישות
לא מרגישה צורך לחוות דברים מסוימים שברור לי שלא שייכים אליו ויכולה להנות משימחתם של אחרים שלגמרי בענין.
אינני מרגישה מצוקה שאצלי זה לא ככה. אצלי זה מה שאצלי ומה שיש רב על מה שאין.
עדין מפנטזת על דברים מסוימים בכל מעודי
עדין גומרת רק מעצם המחשבה
אבל מה שלא קרה גם לא יקרה
ואני שלמה עם זה.