יש ימים כאלו כשאתה קם לתוכם, אין לך מושג שהם יסתימו במציצה בשירותים של מועדון אפל.
אתמול היה מן יום כזה ללא שום תוכניות מוגדרות. יום של חג שלוו ורגוע שהתחיל בהזמנה כפולה לצהריים. החלטנו לדבוק בהחלטה המקורית (בשוק הטלה) ולחזור לאזורינו לקינוח. כמה נחמד שההורים מסתדרים ומארחים אחד את השני ואין מריבות על הנוש.
חשקה נפשי בגלידה. למעשה הקריבינג היה כל כך עצום עוד מסוף השבוע שאוש גמר את הכפית האחרונה והגלידה שקניתי באשדוד במוצ"ש היתה בעעע והגלידה שקניתי ברננים היתה יאמי אבל חוסלה שוב על ידי האוש (גם הנוש טמן את ידו בגביע).
ואיפה הגלידה הכי הכי טובה? הכי הכי משובחה?
בפלורנטין.
אבל כוס של הרב רבאק היה סגור!
לפחות ניצלנו את ההזדמנות לברך את נער המומולדת ולהכיר לנוש את קן הציפורים.
הוא התרשם עמוקות. במיוחד ממובייל הצדפים ובובת הדינוזאור שאבא שלו קרא לה קרנף...
עוד משהו ראינו בקן. משהו שלא לעיני ואוזני הפעוט 😄
באופן מפתיע לגמרי לגמרי, אם ובלי קשר, כשחזרנו לקראת ערב נטולי הטף, לא עברו עשר שניות ומה שראינו יושם עלי. כבר במעלית הרגשתי את נחת זרועו. לטענתו התגובה שלי עשתה לו את זה. .
אני כל פעם מופתעת מחדש איך עומד לו שהוא מכאיב לי.
והוא הכאיב.... כל כך טובבבב התחת שלי בער משוט הזנבות אבל הכי מהיד הכבירה שלו.
זורק עלי חולצה. ראשי מכוסה והוא דופק.
אני רק חור. מרגישה כל כך מושפלת. השיא היה כשהגיע לשיא (פעם ראשונה).
אבל במהרה הוא חושף את פניי ומלטף. זה היה חשוב לי כל כך. גם ההשפלה וגם האהבה.
לא תיכננו מראש לצאת למסיבה. יום לפני שהפצירו בי חברים אמרתי "נראה" אבל כשראיתי את רשימת הענק של המגיעים זה עשה לי חשק. זה הרי חג! אבל לא צריך להתחרפן בגלל זה. כן כן לא לא.
אוש ראה שאני רוצה והבטיח שאם לא ימצא הטרמפ אז נלך ובכל מיקרה איפסנו את הילד.
ניסיתי לישון. טלפון פה טלפון שם, בסוף קמתי בחצות בבת אחת והערתי את אוש בבהלה.
הוא היה כזה מסטול שריחמתי עליו. באמת לא חייבים ללכת. הוא היה כל כך עייף, אומלל וחסר חשק שכאב לי עליו הלב. אבל הוא גבר גבר. הבטיח ולכן מקיים.
הגענו למקום עם עיניים נפוחות. פזוש בדבש בכניסה. הירושלמית הכי מבריקה מפתיעה בנכוחותה ושלל בנות חדשות שהכרתי וירטואלית לאחרונה. חיבוקים, נישוקים, אם כאלה שראיתי לאחרונה (שיר, שוקובו, סמוראית ועוד ועוד) וכאלה שלא.
וכמובן חובה לאחל שוב מוווומולדת שמח לתוכי הלבן.
חיבוקים, דיבורים, נגיעות
אבל תיכף נגיע לזה...
סשנים על הבמה. אוירה מחשמלת באויר. אבל תיכף נגיע גם לזה...
אין ספק שהמאורע ההזוי של הערב נרשם בסשן המיילדום של ונוס לצלילי קיילי מינו.
הזוי לחלוטין. אאוט אוף קונטקסט לחלוטין.
ואני פורחת.
משתוללת לי. שיכורה מאייריש קרים (אוי לפדיחות)
וכשמנוגן השיר האהוב על ביותר אני מתחרפנת
מה צריך יותר מקיילי, מדונה וגבר סקסי לצידי על רחבת הריקודים?
והמוסיקה ממשיכה להשתבח
ואנחנו רוקדים
ורוקדים
וכל כך מתחרמניםםםםםם
משפשפת את התחת על האגן שלו, אוחז בשדיי, בשערי וממולינו גם התרחשויות.
לא מספיק שאני רטובה מזה, תכניסו גם זוג שדיים מרשים לעיסקה :
אוש הולך וחוזר אחרי דקותיים. מוצא אותי ממשמשת פיטמה משובחת
חתן היומולדת לא יכול להשאיר את העניינים כפי שהם וארבעתנו "רוקדים"
אימו יא חתיכת סקסית אחת!!
עומד לו
כמו טיל עומד לו
ולכל בעיה יש פתרון
מוביל אותי מהר מהר למעלה
נועל את תא השירותים
ודופק לי את הפה
שוב פעם אני רק חור.
גומר (פעם שניה).
חיוך על פניי מאוזן לאוזן ואנחנו מחליטים לפרוש בשיא. ללכת לקנות בייגל'ה.
נוסעים הביתה מחויכים, מאושרים.
ככה צריכה להיות מסיבה! עם הרבה אנשים ומוסיקה טובה.
הוא שמח שיצאנו. אני מבסוטה של החיים.
בבית פותחים את הדוד, מתפשטת ומיד מורדת על 4
מזוינת (אחחח הידיים שלוווו אחחחח הז שלווווו)
והוא גומר.
פעם שלישית.
מקלחת
פיפי
ולישון
לפני 16 שנים. 1 באוקטובר 2008 בשעה 10:04