צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 15 שנים. 29 באוקטובר 2008 בשעה 22:32

לפעמים פשוט צריך לבכות
כדי לשחרר
כדי להשתחרר

זו בטח העיפות
זה בטח העיניים הלחות מהסרט (סקס, אני יודעת שאני באיחור רב)
אבל לא צריכה תירוצים
יכולה לשלוף מלןתלפים סיבות
ובעצם אין באמת סיבה

המתח של הימים האחרונים
העיפות, התשישות, החרדה
הדאגה (ירד לו החום הללויה)
הגעגוע (מחר חוזר הללויה)
עבודת הגמר (נדחתה הללויה)
ועוד משהו (פאקינג הללויה)

זקוקה למגע אנושי
הכי היה מתאים לי עכשיו להיכנס איתו למיטה ולשמוע נחירות. להיכנס לנוק ולהרגיש את הגוף החם.

שרלוט
ברור שאני שרלוט
ומעולם לא הזדהתי איתה כפי שהזדהתי היום -
החרדה שמשהו נורא עלול לקרות בגלל שכל כך טוב

אבל אני לא אבכה
למרות שאני קרובה
מילה לא במקום או לחיצה על נקודה רגישה תגרום למפלים
אבל לא בא לי
לא בא לי להרגיש אשמה
לא בא לי להתאמץ להיות פוליטקלי קורקט לכל הצדדים
לא בא לי לשפוט ולהישפט

בא לי לישון
ולא להילחץ
בא לי לחבק

ים_yam​(לא בעסק) - מצחיקולה,
כשבא לבכות אז בוכים!
זה משחרר, זה מפריש הורמונים מרגיעים, אח"כ נרדמים טוב יותר. זה כמו ספונג'ה לנפש ובריא מדי פעם להעביר איזו שטיפה קטנה.
אין שום דבר רע בלהקציב לעצמך 5 דקות של בכי משחרר מדי פעם כשיש צורך }{
לפני 15 שנים
SPENKY{שייכת} - נשיקות מותק
לפני 15 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י