תודה רבה לכל המגיבים, על הברכות, ההרגעות והאיחולים
אני מודעת לכך שזה שלב ראשוני ביותר. אצלנו בחבר'ה מספרים רק אחרי הסקירה ואוש כבר הרים גבה שדיווחתי כאן עוד לפני שההורים שלו יודעים.
אבל
זה אחרת
שאני כותבת בבלוג זה לא רק שאני מספרת לחברים ולעולם - אני מספרת לעצמי
וכל כך קשה לי לשמור בראש ולא להעלות על הכתב את כל התחושות, הטובות והקשות.
עכשיו מתחיל המירוץ
השקיפות העורפית על הפרק ואני בכלל שכחתי מכל זה
עם נוש הלכנו לרופא פרטי לא זול בכלל אבל אז היה לנו כסף. מתלבטים מה לעשות.
יש לי מאוחדת שיא שזה נחמד אל לכו תבינו מהאתר שלהם לאיפה לפנות, איפה עושים ומי רופא מומלץ. הדבר היחיד שקלטנו שיש החזר 300 ש"ח עם הולכים לפרטי. לצערי זה לא מספיק.
מחר יש לאוש יומולדת
ושום דבר לא מתוכנן
כלומר היו לי תוכניות, מצאתי אטרקציה נחמדה וזולה, מצאתי מסעדה לאוהבי פרות, כבשים וחזירים ואפילו הצעתי חלופה של ארוחה רומנטית בבית+ פאי הפקאן שהוא כל כך משתוקק לו.
אבל נראה כי וויתר על אוטופיה, המסעדה יקרה לנו כעת ואת הפאי תכין הקונדיטורית המקצועית שנבקר אותה מחר בערב+ מכבי.
בקיצור בסוף יוצא שאני לא משקיעה וזאת לא היתה הכוונה שלי בכלל.
הוא לא אחד שאוהב באלגנים וצומי יומולדת. ביקש רק דיסק ושאכין לו עוגה לעבודה.
אין בעיה אבל קצת עצוב לי שאולי יהיה עצוב לו.
לפני 15 שנים. 19 בנובמבר 2008 בשעה 8:01
