זוכרים את הדבורה המוזרה שהוא פחד ממנה?
זו עם המחושים המהבהבים שנראת בכלל כמו זבוב ושמסתובבת ומרעישה את השיר "זה עולם קטן מאד"?
אז בינתיים היא הפכה להיות החברה הכי טובה שלו ובדרך איבדה קצה של מחוש, 2 כנפיים, 3 רגליים וגלגל ועכשיו היא נראת כמו ג'וק. ככה זה עם צעצועים מהשוק - הם לא בטיחותיים ואלופים בלעשות חור בראש.
החלטנו להעיף את הדבורה-זבוב-ג'וק הזאת. יש לו מספיק צעצועים מרעישים שלא לדבר על כך שהוא צעצוע מרעיש ביותר בפני עצמו.
איך בא לי לאפות. אני כל כך אוהבת שהבית מלא בריחות של אפיה אך אבוי - אין לי בכלל מצרכים כמעט לכלום. אולי אני אקנה מחר פרג וסופסוף אנסה לאפות את אחת מעוגות הפרג שאני תמיד מזילה עליהן ריר בספרי האפיה והבישול.
גם סדר בא לי. הבית נראה כמו פח זבל ענקי ובא לי ניקיון וסדר ויופי וריח של אפיה.
במקום זאת יש המוני צעצועים מפוזרים ומריחות של ביסקיוויטים על הרהיטים.
בין תמונות היומולדת של נוש יש אחת שלי לבד, מחזיקה בעוגה מושקעת שאפיתי לו.
אני נראת שם ממש כמו אמא. בוגרת ומבוגרת שכזאת.
החלטתי למסור את אוסף האקס פיילס שלי. יש לי יותר מידי ג'אנק (למשל ספר זכרונות מהיסודי וחוברת מבקרים של מדאם טוסו מהבת מיצווה). מענין אם השלב הבא הוא לשנות את אייקון הסקאלי.
לא הגיע הזמן להתבגר?
לפני 15 שנים. 18 בפברואר 2009 בשעה 17:51
