לפני 14 שנים. 21 במאי 2009 בשעה 7:36
שמונה בבוקר, אני בעיצומו של חלום הזוי במיוחד ו-פתאם מתעוררת לשמע הזעקת מלחמה.
לקח לי שניה וחצי להבין שאני שומעת מה שאני שומעת וטסתי לחדר של נוש (שמשמש גם כממ"ד).
מצאתי אותו ישוב במיטתו, מקשקש וטוב לב. הוצאתי אותו מיד והנחתי אותו על השידה. כיסיתי אותו בגופי והמתנתי שהרעש האיום הזה יגמר.
פעם אחרונה ששמעתי הזעקה היתה במלחמת המפרץ וממש לא חשבתי שטילים נחתו פתאם על הפרבר המנומנם בו אני חיה. הייתי בטוחה שזו הזעקת שווא, צופר מקולקל או משהו ובכל זאת נרשמה התקפת לב.
שמתי אותו המיטה ורצתי להביא מהחדר את המשקפיים והטלפון. חייגתי לאמא שצחקה. היא ידעה שזה הולך לבוא וגם יהיה שוב אחה"צ. למה לא מודיעים על דבר שכזה?!
אמאל'ה!
