סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 15 שנים. 18 ביוני 2009 בשעה 20:30

מצב רוחי ירוד היום ולא בגלל סיבה מסוימת.
יותר מידי הישארות בבית כשק תפוחי אדמה מדדה מלווה בפעוט מנג'ס שלא באשמתו, לא עושה עימי חסד. הבטן נפוחה ותקועה - מה גורם לכל תנודת עובר (ויש המון כאלו) להכאיב או לפחות להציק נורא. חוסר המעש מלבה את הרגשת הכבדות ולהיפך ולכל מצטרפים החרדות והמתחים.

כל הזמן הראש עובד ובונה סצנריות. איך זה יקרה? מתי? (לא חוויתי התפתחות לידה רגילה בתנאים ביתיים) איך אקמבן בייביסיטר? רק לא להגיע שוב לשבוע מתקדם כי מוניטורים וגרוע מזה - אשפוז - יקשו מאד על החיים.
בשביעי שמיני היו צירים. עכשיו שאני כבר בתשיעי נראה כי הוא עושה מעשה אח שלו ונדבק לי לרחם, מה שלא כל כך גרוע. יולי-אוגוסט (עד שאיתרמבו יתחיל את הגן) עומדים להיות קשים מאד עם שניהם וככל שהזמן יתקצר כך ייטב. אני גם לא יודעת אם אני מוכנה או שאולי זה רק פרפרים טבעיים.

נהיה לי קשה אבל שהוא יצא יהיה קשה שיבעתיים אך כמכורה לדרמות אני ממתינה בקוצר רוח לכל הטררם.

יצאתי עכשיו מהמקלחת ואוש כמידי יום חמישי כבר מנסר. לי יהיה קשה להירדם כמו בכל לילה, אז כנראה אשרוץ פה קצת. הגעתי למצב שאני פשוט שונאת את הלילות. ההתהפכויות הללו וההליכות הדחופות לשירותים משגעות אותי. אולי אני זקוקה להסחת דעת הגונה אך אין בנמצא.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י