מצד אחד ההריונות והאמהות דפקו לי ת'מח: שכחתי לגמרי את פרטי פרויקט הסיום שלי בקורס הפקת האירועים שעשיתי ממש לא מזמן אבל את הספרים "איה פלוטו" "מעשה בחמישה בלונים" "איפה גברת זרת" ו"סיר הסירים" אני מדקלמת בעל פה.
מצד שני : פיתחנו אוש ואני יכולות הינדוס מפליאות בקשר למי שומר על מי, איך מביאים את פעוט א' לנקודה ב' ואת תינוק ב' לנקודה ג' וכיצד בכלל מתארגנים על עצמנו, כולל סידורישן ובילויישן.
לא פשוט עם שני ילדים, במיוחד שאני לא נידת.
לא קל עם שני ילדים שאין עגלת תאומים.
לא פיקניק עם שני ילדים כאשר מבקשים קצת זמן איכות זוגי.
אבל למזלנו, ולמזלנו הענקי יש לנו המון עזרה משני הצדדים רבתי.
יום שישי בשביל להסתובב ברננים כדי לחפש בגדים ונעלים לברית היינו זקוקים לאחותי.
יום שבת כדי להמשיך לחפש הילדים נשארו בחזקת סבאסבתאדודה.
יום ראשון קימה מוקדמת בבוקר (אחרי 3 שעות שינה במקטעים) לקחת את הקטן לרופאה כאשר אוש טרם יצא לעבודה ושומר על הגדול ואחר כך אמא שלי מגיעה.
יום שני בבוקר ואמא שלי שוב מגיעה (היא אצלי 3 בקרים בשבוע ואיתרמבו פעמים בשבוע בראשון אצל הצד השני) ואני עם הגדול שוב אצל הרופאה.
אחר הצהריים שאמא שלי יוצאת לעבודה ואני עדין ישנה, דודה שלי באה ואחר כך אחותי ואבא שלי מבליח אבל העיקר הוא כזה : ההורים של אוש מגיעים ושומרים על שניהם כאשר אנחנו באולם ובסופר ואחר כך לוקחים את הגדול ליומיים בראשון כאשר היום בכלל דודה שלו תשמור עליו בערב כי הם בהצגה ואמא שלי תשמור בערב על הקטן כדי שנוכל שנינו לצאת ולחגוג את יום הנישואים החמישי שלנו.
וזה לא נגמר כי על הבוקר המזכירה הסתומה של טיפת חלב מתקשרת לתאם לגדול חיסון ובדיקת רופאה ואין תורים נורמלים וברור שזה לא מתאים לטיפת חלב של הקטן ועוד מיליון סידורים יהיו בהמשך.
התעיפתם? גם אני!
שלא לדבר מה היה בלילה כי כנראה כאבה לו הבטן ולא רציתי לתת את התרופה היחידה שמאשר משרד הבריאות בגלל שהוא פרח אתמול ונראה לי שזה מזה. בבוקר כבר נשברתי וחזרנו לתת את הטבעית שלא מאושרת וצריך עוד לנקות את הבית אבל לא נורא, הגדול יומיים לא בבית (למרות שאני כבר מתגעגעת נורא) ובחמישי 9 באב לא עובדים בבנק אז אוש בחופש ולאולטרסאונד יריכיים נגיע ביחד.
אוף! מכל המלל הזה שאין מצב שמישהו קרא, רציתי רק לכתוב שהיום אנחנו נשואים חמש שנים.
לא להאמין כמה עברנו בחמש הללו. הרבה טוב וגם קצת רע
אבל מה שחשוב הוא שאנחנו עדין ביחד כי רוצים בזאת ויש לנו שני ילדים מופלאים והמון אהבה.
ואל דאגה יקירי - מבטיחה שהסקס ושעות השינה המסודרות יחזרו לחיינו.
אוהבת אותך מאד מאד.
למרות שעכשיו מתמקדים בכל השאר אתה זה שאני אוהבת לחלוק את חיי עימו.
לחיי עוד חמישים שנות נישואים מאושרות מלאות בתשוקה ובשינה.
}{
לפני 15 שנים. 28 ביולי 2009 בשעה 7:07