אני בחורה , נשואה באושר לבחור מקסים שהיה הראשון שלי.
לא שהתחלתי מוקדם, להיפך . פשוט לחנונית שכמותי לקח זמן רב עד שמצאתי את מי שהסכים לגאול אותי...
אבל באושה לנד, בארץ הפנטזיות הייתי ממש מזרן פלוגתי...
בצבא קראו לי שרמוטה - מין הפוך על הפוך
הבתולה הנצחית
מאז המון זרע זרם בירקון אבל אני עדין באושה לנד.
ממשיכה לפנטז, מסרבת להתבגר.
לפני שנים הייתי מכורה לתיקים באפלה. כשהכרתי את בעלי נגמלתי.
לפני שלושה חודשים הכל חזר אלי.
אולי עקב הפחד מההתברגנות - פתאם כולם נשואים, בהריון, דירה, משכנתא...
אולי עקב החרמנות שעלתה כי הפסקתי עם הגלולות
אולי סתם משעמום אבל חזרתי לזה.
שבתי לקרוא סיפורים באינטרנט - FANFICTION
סיפורים ארוטיים. - חלק רומנטים קיטשיים, חלק שלישיות לוהטות .
ונתקלתי גם בסיפרי בדס"מ - משהו בי התעורר
נתתי לבעלי קצת לקרוא. הוא לא התרשם אך הבין מהר את הקטע
התחלנו קצת בקשירות, כיסוי עיניים, מילים ושמות גסים.
היה פשוט נפלא.
המשכתי לקרוא, הגעתי גם לכאן ועם האוכל בא התאבון.
אני רוצה עוד! רוצה לממש את הפנטזיות שלי! רוצה להרגיש נחשקת, מוערצת!
רוצה להרגיש מושפלת, מוחפצת, משומשת!
רוצה להרגיש שרמוטה אמיתית ולשכוח מאותה נערה חנונית שהייתי.
אבל אני נשואה. אוהבת את בעלי מאד. הוא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.
רוצה שיצטרף אלי למסע אך הוא נרתע
זה מפחיד אותו, זר לו.
סיכמנו להמשיך בקטנה, בתדירות של פעם בשבועיים . (עוד פחות משבוע למנייק)
קשה לי. רוצה אותו קשה אלי, קשה בתוכי.
הוא לא אמר לא מוחלט ומכאן תקוותי.
בינתיים אני חיה מפנטזיה לפנטזיה. מסשן לסשן.
אשמח לחלוק אותם איתכם. אולי רף החרמנות ירד קצת והנישואים שלי יעלו על דרך טובה יותר.
אושה
לפני 17 שנים. 4 ביוני 2006 בשעה 18:33
