אם הייתי השכנה של עצמי , הייתי עוברת דירה
קולות משונים של דפיקות וצעקות בליל שישי לא היו מתקבלים בברכה
לפחות אין קיר משוטף לחדר השינה.
היום אחותי אמרה לי משפט מאד מטופש : "עשית שטות" (שהתחתנתי עם הראשון שלי)
כשאת מוצאת את הגבר של חייך בגיל צעיר את לא מוותרת עליו רק כי כי טרם דגמת אחרים.
היה לי ברור שזה לא להיט לחיות עם סקרנות מינית גדולה כל כך אבל למזלי שנינו באותה סירה והגענו להיכן שהגענו ביחד.
הגעתי לבדס"מ והוא אחרי, לא מנקודת שפל אלא מתוך רעב ואני משביעה אותו מנה אחר מנה
עם האוכל בא התאבון?
אני לא בטוחה.
מבחינה אחרת היה לנו קצת פחות מזל מאחרים
כשהגעתי לפה חיפשתי חברות וזוגות.
כמעט ולא היו אז (זוגות)
מצאתי את עצמי קושרת קשרים רפתיים עם מגוון אנשים שבעיקר מדברים ואם עושים אז לא איתנו.
היום רובם כבר לא פה. חלקן התחתנו, גם עם ונילים, חלקן ילדו ואחרים פשוט נעלמו ואיבדו ענין מהמקום ו/או בי
לאחרונה אנחנו חווים פריחה מחודשת חברתית
ולשמחתי גם מינית.
אני עדין מחשיבה עצמי כבתולה
האם הבתולים "ינתנו" כדרך אגב, כחוויה מסקרנת. עוד V לסמן?
האם להקת פרפרים ילוו אותם במפגש רגשי ומרגש?
האם הם ישארו לנצח כרכושו של האחד והיחיד?
אני לא יודעת.
השיעור החשוב שהוא לימד אותי הוא סבלנות.
כבר יותר קל לי לדחות סיפוקים ולהנות מהדרך.
ואיזו דרך (יעיד השכן שלנו)!
