אושה לנד

שני פוסטים ביום. זה לא קרה שנים...

אבל חייבת לפרוק. נדמה לי שעוברת תהליך גמילה מבדסמ

ועם הגמילה באים הכאבים הפיסיים והנפשיים.

זה ההריון והעובדה שגרים אצל ההורים - מה שמונע מאיתנו לחוות ולהנות

אבל עד עכשיו היה בסדר. סקס טוב תמיד יש. השליש הראשון היה קטסטרופלי

אבל עכשיו בשני בא לי. חווה טעימות פה ושם אבל כרגע הגוף והנפש שלי זועקים לדבר האמיתי.

לכאב. להשפלה. לשליטה. לפטיש. להזניה. להחפצה.

ההורמונים משתוללים ואני על סף בכי.

אין לנו מקום (או כסף כדי לשכור)

אין יכולת לכאב אמיתי בגלל הריון

אבל רוצה כל כך את הפורקן הזה. את ההיי והשלווה של אחרי.

לשכוח לשעה את העבודה והבית והכל ורק להיות שם. למטה וכל כך גבוה.