לפני 8 שנים. 9 במאי 2015 בשעה 0:31
ברור שכל הדאגות היו לחינם. כזו אני, אוהבת לעדות דרמה מכל דבר.
שלוש בלילה ובמקום לנצל את הלילה לפני אחרון של שינה רצופה אני כאן כותבת.
שותפתי לחדר בחרה בביות מלא אז התעוררתי ואני מנצלת את הזמן לכתוב למזכרת.
הפעם אין צורך לרדת קומה ולהשתמש במחשב. עפון הרבה יותר אפקטיבי. בכל זאת 2015. אני אמא בפעם השלישית. הפעם לבת הללויה! הצליח לי. לנו.
לנו. לראות אותו מחזיק אותה ממיס אותי. הוא מתאהב ואין דבר סקסי מזה.
גם הבנים הגיבו נפלא. יש לי משפחה מופלאה. כמה טוב. עוזבת לרגע ת555.
מותר להתמוגג בלי נקיפות מצפון. דאגות תמיד תהינה. עכשיו זה זמן האושר.
ואני רציתי לכתוב... תיכף. לעפון יש מגבלה של שורות
וגם ככה זה לא מענין באתר של סוטים. זה בשבילי. לזכרון.
