היה כייף!
סתם חששתי
הוא נהנה, השתתף במשחק
היה קינקי למדי ואפילו יש תמונות...
רק חבל שהבית נראה כאילו עברה בו סערת טורנדו.
מחר צריך לנקות ולסדר - אבל בערב מסיבה!
כרגע יוצאים לבלות! - הוא לא רוצה את פט, הוא רוצה את אשתו לצידו בארוחה רומנטית.
הוא לא רוצה להיות דום אמיתי.
אבל אוהב אותי ואני אותו - אוהבת כל כך. הוא בעל נפלא -
אוהב, מפנק, מפרנס, דואג, מביא אותי לאורגזמות נהדרות, משחק איתי משחקי שליטה
מה עוד אוכל לבקש?
אמרתי לו שהשנה באמת צריך לחגוג. זה לא סתם שנה.
צריך לחגוג בגלל כל הקשיים, בגלל שאנחנו שורדים.
הוא לא אהב את זה - לא רוצה לשרוד, גם בלבנון אפשר לשרוד...
אבל ככה זה מרגיש לי לאחרונה.
די ! צריך לשמוח!
מספיק עם הדכאון.
היה כייף, קיבלתי קצת ספנקינג, מצבטים, שמות גנאי (עטינים של פרה - תודה ונוס בפרווה!).
3 אורגזמות, כיסוי עיניים, שלל תנוחות, זין מצופה בקצפת, משיכות בשיער
ואת המבט המהפנט שלו שראה אותו לבושה בכותונת השקופה.
אני אוהבת לגרום לו להזיל עלי ריר...
בתאבון!
לפני 17 שנים. 27 ביולי 2006 בשעה 18:19
