אנחנו שוכבים במיטה. אין טלויזיה - הממיר התקלקל.
אני חרמנית כהרגלי, והוא עייף. עייף מהחרמנות שלי.
מתגרה בו והוא מזהיר אותי.
המבט השובב הזה בעיניים שלו מרמז על הבאות.
אני לא מתאפקת ותופסת לו באף כדי לעצבן, כדי לראות מה יעשה לי.
מסובב לי את היד. פוחד להכאיב.
אבל אני רוצה כאב. זקוקה לו עכשיו אפילו יותר מסקס.
והוא מוכן להכאיב לי - בהבטחה שלא אציק לו יותר ולא אבקש סקס.
"תביאי לי משהו, אין לי כח ביד, היא כואבת לי"
מעבירה לו קולב מפלסטיק שהיה על השידה וקרץ לי כבר מהבוקר...
מסובב אותי באגרסיביות על הבטן ומתחיל להכות.
בחיים לא נהנתי מכאב כמו אתמול.
בהתחלה זה מגרה, אחר כך כואב ולבסוף שורף.
הוא מפסיק ושואל אם הספיק לי.
לא הספיק. אני יכולה לקחת עוד.
והוא ממשיך במכות חזקות עד שלא יכלתי יותר.
אני שכובה על הבטן ומרגישה את הכאב מהול בעונג מתפשט בי
אני מזיזה את האגן ונאנחת.
הוא צוחק עלי - "את ממש גומרת מזה"
אני ממשיכה , כלואה בעולם משל עצמי.
וטוב לי כל כך.
לפני 18 שנים. 31 ביולי 2006 בשעה 5:41