צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 8 שנים. 7 ביולי 2015 בשעה 14:55

אדום

שימלה אדומה, נעלים אדומות, לק אדום ואודם אדום.

שישי בערב יומולדת של חברים ונילים ברחובות. אירחו אותנו מקסים. הבאנו איתנו את הקטנה וקיבלה שלל שמלמלות. איזה כייף זה בת.

אחרי חודשים ללא אלכוהול נורא בא לי. קצת יין אדום, אוש מביא לי גם שוט של פיג'. "אתה רוצה לשכר אותה. שתזרום?". הוא ענה שלא. קצת נעלבתי.

היתה שם מישהי חדשה, חברה של חברה, מורה של מחוננים שסיפרה שיש לה תלמידים בבדס"מ, והסבירה שאלו אנשים "עם סף כאב"

לא הסברתי לה כמה היא טועה.. רק גיחכתי בלב וידעתי ששאר החברים שמכירים אותנו בטח גם צוחקים.

 

שחור לבן

שימלה קיצית שחור לבן מדורותי פרקניס, אקססוריז אדומים

שבת בבוקר פיקניק משפחות. גם כאן היה מקסים. חבורה של אנשים מהגן של שנה שעברה שממש התחברנו איתם.

כייף גדול.

 

שחור

חצאית שחורה מתרחבת קצרה (גם מדורותי פרקינס), חולצה שחורה מחמיאה ושוב הנעליים האדומות והאודם האדום...

שבת בערב בפליי פארטי שווה במיוחד. רק אני והוא אחד בתוך השניה. מתענגים זה על זו. חוזרים לעניינים.

הוא מצליף בי. מגמיר אותי. מעטר את שדיי בשלל סימנים. צובט בפיטמות עד שאני גומרת מהכאב שוב ושוב.

לא ממציאה. באמת.

אני חשופה. אני גומרת. אני מתחככת.

כשהולכים הוא אומר לי, מלכת הצומי והפומביות: "חבל שלא היו לידינו אנשים שראו"

כמה אירוני... שנים אני משתוקקת לזה.

 

איך עושים את זה? איך מתחברים לאחרים במסיבה? איך מגיעים ממצב של שלום שלום למשחק הדדי?

שנינו חסרי כישורים חברתיים.

שומר נגיעה​(נשלט) - מיוחדת
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י