אושה לנד

ישנתי הרבה. מ7 עד 7.
אני עדין בעונש...
אוש אומר שאולי הייתי צריכה את זה. הגוף מאותת לי להירגע.
אני חושבת שזה דווקא הראש...

חלמתי בלילה שאני עומדת לבגוד. וזה הפריע לי - אפילו בחלום. אפילו בחלום עצרתי את זה בזמן.
אני מניחה שנושא הבגידה הופיע לי בחלום בגלל השאלה.
הוא שאל אותי אתמול מה יקרה אם יחליט להפסיק.
אם יגיע למסקנה ששליטה ובדס"מ זה לא בשבילו. אז מה אז?
בלי לחשוב פעמים עניתי שלא תהיה לי ברירה אלא לכבוש את יצריי.
שזה יהיה קשה ואני אהיה מתוסכלת. אבל לא תהיה לי ברירה.
אם יחליט להפסיק, ולא יסכים שאהיה עם אחרים בידיעתו אז אמנם אהיה אומללה אבל זה יעבור לי.
הנישואים והאהבה שלי חזקים יותר.
לא מתאים לי לעשות דברים מאחורי הגב.
ישנן 3 אופציות אם הוא לא יהיה בענין :
או לעשות דברים בידיעתו
או לנסות להתעלם מהיצרים שלי
או להיפרד.

בגידה היא לא אופציה. לא עבורנו. אני לא מסוגלת לחיות בשקר - בעיקר כי אני שקרנית גרועה...
הוא בטוח יגלה אז בשביל מה הכאב לב? מפרקים את החבילה וזהו.
זו האופציה הכי גרועה אך הכי פיירית.

בינתיים לא מפרקים כלום. בינתיים אוהבים מתמיד והוא גם חושב שהוא נהנה מכל העניין...
נחמד לו לשלוט בי למרות הקושי
ויש המון קשיים.
מתרוצצות לי פנטזיות בראש והוא מסרב לממשן.
זכותו. אבל זכותי שהן תתרוצצנה.
יש דברים שאני לא מבינה את הסרוב שלו.
מבינה שקשה להשפיל את אישתו אבל מה משפיל בקולר?
לא רוצה לסטור, לירוק, להשתין WHAT EVER לא זה מה שמשנה.
אפשר להרגיש שזה אמיתי גם ללא כל אלו.
ואני כל כך רוצה.

יש לי פנטזיות פרואות של פומביות, של הזניה, של החפצה
אבל הן פנטזיות בלבד. אני מודעת לכך שלא תתגשמנה.
אולי לא מספרת לו אותן כדי לא להפחיד אותו.
שוב, לא הן מה שחשוב.
חשוב לי הוא ואני. שולט ונשלטת. להרגיש את זה באמת.