בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 17 שנים. 3 באוקטובר 2006 בשעה 14:40

לפעמים יש אנשים שגורמים לי לצעוק! אההההההההההה!
יש לנו באלגן בעבודה בזמן האחרון. משהו קורה ואני במתח.
חוסר הודאות משגע אותי.
ועכשיו אני מדברת עם איזה דביל שעובד איתנו שלא יודע מהחיים שלו ומנסה להפיל עלי את העובדה שלו ושאני מנסה להסביר , אמנם בקול רם כי מהתחלה הוא התיחס אלי מגעיל, אז הוא מנתק לי בפרצוף!
הבוס לא עונה ובא לי להרוג מישהו.

יאללה עוד חצי שעה הביתה בתקווה שהיום המטורף הזה יגמר.
ואפילו לא אכלתי.
שלא לדבר על זה שלא קיבלתי את מנת התשומי היומית שקיוויתי לה.
אני חושבת שלפעמים זה יכול להיות נחמד לשלוט.
להוציא את כל העצבים על הסאב המסכן.
אבל מה שבאמת בא לי זה שהוא יחבק אותי חזק וישלוט בי.
יחבוט בי כהוגן עד שכל התסכולים והעצבים יתמוגגו להם.
שאכנס לספייס ולא יהיה איכפת לי משום משלוח, משום סוד, משום אנשים רעים ומעצבנים.

mind games​(מתחלפת) - אהבתי את הסוף :)
לא את הקטע של להוציא את העצבים על הסאב המסכן אלא את מה שהיה אח"כ.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י