אחרי הדכאון של יום חמישי עם מה שקרה , יום שישי דווקא התחיל בסבבה לגמרי.
סופסוף קנינו מנורות. זה חתיכת הישג אחרי כל הזמן הזה שאנחנו מחפשים.
היינו קצת עם המשפחה. ניסיתי להיות כלה טובה ובישלתי לכולם צהריים.
בערב הוא הסכים ללכת למסיבה (תודה לאוה בובה }{ ) לא לפני שדחינו בילוי עם חברים והוא היה קצת עצוב מזה שאנחנו מתרחקים מהם.
ניסיתי להסביר שזה לא קשור למסיבות. זה שלב כזה שכולם עם תינוקות וזה סיפור לארגן בייביסיטר בדקה האחרונה. לא רוצה שירגיש מנותק. יש לנו חבר'ה מאד נחמדים אבל לאחרונה אף אחד לא כל כך יוזם. והאמת שלי קצת מבאס לשמוע כל הזמן על תינוקות ושאני לא יכולה לדבר חופשי על בדס"מ - על מה שעובר עלי למעשה...
התלבשתי למסיבה. חצאית חדשה, חוטיני, ירכונים, עקבים, הרגשתי סקסית.
במסיבה כיסונית (}{ ענקית!) קשרה לי את המחוך.
הסתובבתי לי ככה עם המחוך הירוק בהופעת בכורה, הציצים כמעט בגרון ואוש מנסה להכניס אותם פנימה חחח
היה נחמד מאד. רקדנו, תיקשרנו עם אנשים, קישקשתי עם חברות, ניגשתי וניגשו אלי - אין לי משג איך זיהו אותי! תעלומה...
הסתובבנו בחדרים ההומים. הוא מאד נהנה להסתכל על אנשים אחרים. אני הרבה פחות.
אני מתה מקנאה - לראות שהם עושים מה שלי לא מתאפשר.
הוא מנסה, מצמיד אותי לקיר, קצת מספינק, מחדיר אצבעות אבל לי זה לא מספיק.
אני כל הערב על אש נמוכה. מצפה שיתגבר על העכבות ויסשן אותי.
בסוף נקלענו בחדר הגדול לסשן כואב במיוחד.
סשן של דיבורים ובכי.
מתארת לעצמי שזה אחד המקומות המוזרים ביותר, חדר אורגיות, לנהל שיחה על זוגיות ונישואים.
הוא אומר לי שאני רוצה שאשלוט אבל בתנאים שלי. שכל הזמן מצפה "שיתקדם".
שחושבת שעם קצת זמן אשיג מה שאני רוצה ושזה לא יספיק לי וארצה עוד ועוד.
שאין מה לעשות - כזה הוא. לא נוח לו עם פומביות שאנשים זרים מסתכלים עליו. לא נוח לו לחשוף את אשתו. אולי כן בעתיד יסכים לעשות זאת בסביבה מבוקרת, מול זוג שאנחנו מכירים.
אבל עדין חושש שזה לא יספיק לי.
הסברתי לו שנכון שלפעמים אני מתוסכלת אבל זה לא נכון שארצה עוד ועוד דברים מטורפים ואם כן יש עוד מלא דברים לא מטורפים, שאפילו לא כוללים פרטנרים נוספים, שעוד לא עשינו.
ביקשתי ממנו סשן בחוץ, רק שנינו, בטבע.
הייתי רוצה שליטה מרחוק.
משימות באמצע היום.
יש המוןןןן דברים שאפשר לעשות רק שנינו.
לא רוצה פומביות?
או קי. אני אצטרך להתמודד עם זה אבל הוא יצטרך להתמודד עם זה שמותר לי קצת להזעיף פנים שאני לא מרוצה.
ודבר נוסף, שגם בלי פומביות של סשן , בלי ערום, בלי אורגיות אפשר להגיע למסיבה במוד של אדון ושיפחה.
בבית הוא מעניק לי סשנים מופלאים. בחוץ לא - אין בעיה אבל לפחות שתהיה מראית עין.
ושזה עושה לי את זה הענין המנטאלי.
אמרתי לו שאני יודעת שהוא חסר ביטחון אבל אני באמת רוצה רק אותו.
שקשה לי מאד. שאני רוצה בדס"מ אמיתי ומאד היה קל למצוא דום מן המוכן.
שזה מה שכולן למעשה עושות. כל הנשואות כאן פשוט בוגדות
ואני לא. אני הולכת איתו. אני בוחרת בו כל יום מחדש.
הוא התעצבן מזה - מה מגיע לך צל"ש שאת לא מזדיינת עם אחרים?
מצטערת שככה מרגיש. אם יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור ולא לגלות שאני סוטה הייתי עושה זאת.
גם אין לי כל כך ממי לקחת דוגמא. קשה ללכת בדרך הזו לבד. הרבה ניסוי וטעיה.
בסוף אכתוב ספר "איך הפכתי את בעלי לדום מסוכן".
בכיתי הרבה והצהרנו שוב ושוב על אהבתנו.
יצאנו מהמסיבה שאני כולי רועדת. אחרי שאכלנו, שהיינו שנינו באוטו התפנה באמת לראות איזו סקסית הייתי עם הבגדים. אונן לי כל הדרך.
בבית זיין אותי עם הבגדים וניסה משחק תפקידים קטן.
חבל שהייתי כל כך מסטולה שלא יכולתי להלהיב אותו יותר ולשתף פעולה.
הוא קילח אותי והתמוטטתי למיטה.
עכשיו הוא הלך - אחרי 4 שעות שינה להורים.
שיחזור מקווה שנישן קצת ביחד ואחר כך נלך לחברים - לדבר על חיתולים...
לפני 17 שנים. 7 באוקטובר 2006 בשעה 9:09
