אושה לנד

יש ימים, נדירים אמנם, שאני פשוט מרגישה יפה.
השיער מסתדר, הפנים לא מזעזעות, לבושה חולצה עם מחשוף נדיב שקיבלתי במתנה והייתי בטוחה שקטנה עלי אבל למעשה יושבת פיצוץ, עקבים.
ואולי זה בכלל לא קשור לחיצוניות, אלא לאיך שמרגישה בפנים - נחשקת, וכל כך נאהבת.

אתמול אהובי הרשה לי שוב להשתעשע עם שני אנשים יקרים במסנג'ר.
הם העבירו לי הוראות דרכו.
השדיים הוצאו מחוץ לחזיה ואני צוויתי לזחול למטבח ולהביא כוס עם מים וקרח.
מאסטר אוש פרס שמיכה גדולה על הריצפה, למרות ההשפלה - הוא דואג לי.
הוספנקתי ביד וברגל, חוריי נבדקו והוכנס לתוכי קרח שנמס במהירות.
התחתונים שהורדו נדחפו גם הם לכוס הלוהט ונאמר לי לזחול לסלון, לעשות סיבוב לראווה מסביב לשולחן.
כל כך משפיל... כל כך כואב... כל כך מרטיב...
התחתונים הוצאו ונדחפו על פי.
הורתי לפנק את מאסטר, לעסות את רגלו, למצוץ וללקק את אברו הקשה.
קיבלתי מחמאות לרוב. אכן כלבה טובה.

תודה לכם אנשים מקסימים. אתם כבר הרבה שבועות שותפים למסע הזה שלנו.
תומכים בזוגיות המיוחדת.
מודה לכם מקרב לב.

חשבתי שנגמר, מקסימום אקבל זיון הגון.
אוש כל כך חרמן בימים האחרונים. יום לפני דפק אותי בוקר, צהריים וערב.
התבדתי. למזלי -
איך הוא אמר היום? עקומת למידה. בהחלט במגמה חיובית 😄
חגורת העור הורמה ופגעה בי בכל מקום אפשרי.
דרגות שונות של כאב ואני מתפתלת מעונג.
ואז הגיע הזיון המיוחל. זין, ויברטור ואני גומרת.
לבסוף רוכבת עליו. הוא מאד מתגרה מדיבורים.
שאלתי אותו כמה שעות קודם מה עושה לו כשקורא את הבלוג שלי. האם מתגרה?
אמר שמתגרה מדברים אחרים, לא משלי כי את שלי עשה כבר...
שרכבתי פינטזתי יחד איתו איך בחורה אחת מוצצת לו.
איך החזה הגדול שלה מתנדנד לו מול העיניים.
איך אני מאחוריה יורדת לה...
הוא גמר חזק. כנראה הסיפורים שלי כן מחרמנים אותו...