ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 17 שנים. 6 בנובמבר 2006 בשעה 6:52

אושי קרא את הפוסט האחרון שלי ונפגע.
אני כזאת מטומטמת שבא לי להרוג את עצמי.

ודווקא עכשיו שהיה לנו כל כך טוב, שאין כמעט דרמות שהתקדמנו כל כך, שהכי היה טוב לי...
טוב לנו...
הוא חשב שהגענו לעמק השווה. שאנחנו במקום מעולה
אבל אני פוצצתי לו את הבועה.
הבין שאני רוצה יותר
מרגיש ששיקרתי, שהסתרתי, שרימיתי
אני כפוית טובה
ואני שונאת את עצמי.

אבל אושי - אני רוצה אותך!
רק אותך! את כולך!

שלשום הייתי במצב רוח טוב. הרגשתי שאנחנו מגיעים לנקודת מפגש נוחה
שאנחנו משחקים בבדס"מ
שעושים סקס קינקי ואין יותר מזה אבל אז מה - העיקר שטוב לנו
אבל בבלוג נכתב משהו אחר. היאוש והתסכול יצא החוצה.
אני שונאת להרגיש ככה.

אתה חייב להבין שאני מתמודדת עם דברים בעצמי
אני לא מבקשת ממך יותר לבוא לקראתי
אתה את שלך עשית - וזה המון!
עכשיו תורי להתפשר.
וזה בדיוק הענין - אני מרימה ידיים
אני מוותרת על דברים

אתה לא רוצה שאוותר, לא רוצה לא לספק אותי
הורדתי לך את כל הבטחון
אני מצטערתתתתתת
זה הדבר האחרון שרציתי
אתה כן מספק אותי.
אולי כמו שכחולית כתבה - אולי אין דבר כזה מנטאלי?
אולי אני מפנטזת סתם?
אולי אין משהו מעבר
וגם אם יש - אז מה?

יש לי פנטזיות והן תשארנה בגדר פנטזיות.
גם אתה היית רוצה שאנהג ואעשה מיליון דברים
אבל זה מה יש. עם זה התחתנת. לטוב ולרע.
ואושי - יש כל כך הרבה טוב!!!

אני מצטערת
חיבקתי אותך כל כך הרבה, ניסיתי לכפר
אנא אל תיתן לי להרגיש שיריתי לעצמי ברגל
בבקשה - סשן אותי! תמשיך עם כל הדברים המרטיבים שאתה עושה לי.
אהוב אותי!

אוהבת אותך הכי בעולם.
אושה שלך.
ורק שלך.

השולט אור​(שולט) - אני חושבת שכתבת לא כי התייאשת אלא כי היית צריכה שהוא יקרא וינוער. כי לפעמים נדמה לנו שהכול נפלא אבל זו איזו בועה שנוח לנו להיות בה ולא לראות מה קורה מעברה.
כשקראתי אותך אתמול אמרתי לעצמי "רגע, הוא לא גולש פה? הרי הוא יקרא את זה". ואז חייכתי לי בשקט מזהה את המניפולציה שאולי לא היית מודעת לא באותו הרגע. הרגשת שאת חייבת לצעוק. לא שינה בכלל אם אנשים מלבדו יקראו את זה, היית חייבת לצעוק לא כדי שכל העולם ישמע, אלא כדי שהוא.
וצעקת.
וזה מפחיד.
וזה זיעזע אותו.
ואם לא הצלחת אחרת לומר, אז אולי טוב שהוא זועזע. רק ימים יגידו.
אבל מה שבטוח - הוא שמע.
מפה אחזיק לשניכם אצבעות :)
לפני 17 שנים
חתולההה - היי אושה,נכון לפעמים יש דברים שקשה להגיד אותם פנים מול פנים כדיי לא לפגוע או לא להעליב
זה מה שקרה לי עם קייב
לקייב מאוד חשוב שאגיד את מה שאני מרגישה ורוצה לגביי הכל גם אם אני לא מסכימה עם דברים
ולפעמים אני נמנעת מלהגיד ואז הוא קורא בבלוג
כי בסוף אני לא יכולה לשמור דברים בבטן ומוציאה את הכל.אני בטוחה שאוש אוהב אותך מאוד מאוד ואת בשבילו הכל ואני מרגישה עד ללב שלי את האהבה שלך אליו,שולחת המון חיבוקים }{
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י