שלשום שוב ראיתי את מלחמת העולמות.
אני בדרך כלל לא מפחדת מסרטים. לא צופה בסרטי אימה אבל הסרט הזה עשה לי משהו. אולי כי נראה כל כך אמיתי.
אני אוהבת סרטי אסונות, בעיקר גלובלים. אוהבת לראות כיצד בסרטים הוליוודים מנסים, גם אם ללא הצלחה, להראות עוד מדינות - אבל משום מה הסיפור הוא תמיד אמריקאי אגוצנטרי.
כמות הקיטש ב"יום השלישי" שרואים את הישראלים והערבים משתפים פעולה במלחמה נגד החייזרים עושה לי את זה.
אוהבת לצפות בתמונה הגדולה. בתהליכים היסטורים, ביחסים בין מדינות, בקביעת מדיניות.
ולכן תמיד עצוב לי שהסרט נגמר.
רוצה לראות מה קרה אחר כך.
איך שיקמו את העולם. האם נוצרת חברה חדשה וטובה יותר?
יש מיני סידרה של סטיבן קינג עם מולי רינגוולד על מגפה שחיסלה את רוב התושבים והפליטים מתקבצים להם.
באיזנ שלב התברברו שם עם עניינים מיסטיים ששנואים עלי במיוחד אבל הרעיון מרתק אותי.
תארו לכם שרוב המין האנושי מושמד. או לפחות ככה נדמה כי אין לכם תיקשורת אלקטרונית.
מלבד הצער על האובדן האישי מענין לראות את ההשרדות,קודם כל המיידית שתלויה גם במה ובמי שנשאר.
האם העולם יחזור אחורה מבחינה טכנולוגית?
האם יתקדם מבחינה מחשבתית?
איך יעוצבו היחסים בין המינים? השובינזם יחגוג? או האם הנשים תהפוכנה למצרך מבוקש עוד יותר כי עליהן ללדת את הדור הבא?
מה לגבי הרעיונות הדמוקרטים ליברלים?
מה יהיה היחס לדת?
האם תהיה משמעות ללאומיות? ליהדות למשל?
אתם בטח מתפלאים עלי. מה זה השטויות האלה?!
איפה החרמנות? איפה הבכיונים?
הכל כאן רבותיי. באושהלנד הכל מתקשר לסקס בסופו של דבר. גם אם נראה לגמרי שקצת אינטלקט (אם כי אינפנטילי) זלג החוצה.
תארו לכם שאני נשארת לבד בעולם. במסעי לחפש פליטים נוספים אני מוצאת כמה גברים מסוקסים.
וכבר אין יותר דוגמניות כוסיות שיהיו איתי בתחרות. אני"האחת" 😄
המניות שלי בנסיקה.
או לחילופין אני תקועה על אי בודד (למרות שזה כבר פאסה ברמות) - את מי הייתי רוצה איתי?
צריכה גבר שיגן מטורפים, שיבנה מכסה, גבר צייד שידאג למזון, גבר שירפא.
וגבר לבידור (למרות שכולם יכולים לבדר אותי...)
תארו לכם שאני לבד בעולם עם DD ... גרררר
לפני 17 שנים. 27 בנובמבר 2006 בשעה 9:25