אושה לנד

שוב פוסט לא קשור, לא מחרמן, לא בדס"מ
אבל אני חייבת להוציא קיטור!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פשוט יום סיוטי שלא נגמר.

על הבוקר הבוס שלי קורא לי ולפוסטמה (להלן פאקצה מס' 1) "לישיבת בוקר"
הוא לחוץ בהיסטריה. צריך תוך שבוע לסיים את כל הדוחות הכספיים.
אני והפוסטמה יושבות מולו וכל השיחה הוא מסתכל רק עליה! מדבר על דברים שהם תחת התפקיד שלי אבל מסתכל רק עליה!

אני אתן לכם קצת רקע שתבינו מה הולך פה.
לפני שנתיים אני חלפתי את הפוסטמה שיצאה לחופשת לידה. כשהיא חזרה היא קודמה כביכול.
הפוסטמה היא מסוג האנשים שיש להם פה גדול ומרפקים אסרטיביים ברמות.
ידה בכל. אני מרגישה שלאורך השנתיים היא כל הזמן שמה לי רגליים ולא איפשרה לי להתקדם ולבסס את מעמדי בחברה.
אני טיפוס ביישן מטבעי. מאד לא אסרטיבית, מפחדת מהצל של עצמי אז היא חוגגת על הדם...
הבוס שלנו חבר טוב שלה ומאד נח לו להטיל עליה את המשימות.

לפני שנה פניתי עליו וביקשתי שיבהיר לי שהוא הבוס שלי ולא היא. אכן הבהיר.
ביקשתי חלוקת תפקידים נכונה יותר כי :
א. המצב הקיים פוגע ביעילות
ב. אני מבקשת לנצל את כישוריי.
הוא הבטיח שהדבר יתבצע. אבל למעשה לא זז כלום.
בחודשים האחרונים הוא בכלל לחוץ ואי אפשר לדבר איתו אבל אני כבר לא יכולה יותר!
רק לפני שבוע היא עשתה לי כזה קטע מרגיז. היא מתערבת לי בעבודה. לוקחת לעצמה כמה שיותר אחריות ומשאירה לי פירורים.
היא מאד מתנשאת ואם יש משהו שאני שונאת זה אנשים שחושבים שהם טובים ממני ועושים ממני טיפשה ומטומטמת.
אני חיבת לדבר איתו. חיבת!! אחרי השבוע הזה אני קובעת לי שיחה איתו. הפוסטמה עלתה לי עד כאן!

כך נפתח היום בדיכי. הייתי מאד עסוקה ואוש סיפר לי בשורה משמחת.
חברה שלנו בהריון. הריון עם הילד השני ולנו אין אפילו אחד 😒
זה עשה לי צביטה בלב.
משתדלת לא לחשוב על זה.
מחכה לתור אצל הרופא שבוע הבא.

חברה הכי טובה שלי מתחתנת בסילבסטר. חשבתי לארגן לה מסיבת רווקות, משהו עם שוקולד.
במוצ"ש אחותה מתקשרת - הפריעה לנו בדיוק שאוש ירד לי. אללא איסתור.
דיברתי איתה בראשון בבוקר ומסתבר שהכל כבר מאורגן...
מדובר במסיבה מצומצמת, 5 בנות, סופ"ש בצימר בצפון.
חטפתי קריזה. לא מתאים לי!!
גם אוש התעצבן. סוף שבוע בלעדיו? מה הוא במילואים?! נשמע לי נורא.
לא מתאים לי הקונספט הזה. אי אפשר להסתפק בערב אחד?
גם מדובר ב300 ש"ח וזה אומר שאת הויברטור שרציתי לקנות לה כבר לא אקנה...
הבעתי בפני אחותה את מורת רוחי אבל ברור לי שאין לי ברירה.

עכשיו שאנחנו בדרך הביתה מקניות מתקשרת חברה שלה (להלן פאקצה מס' 2)
ומוכיחה אותי! "זה מה של' רוצה... היא מאד נהנתה מהמסיבה שלי שהיתה באותו סגנון... אני מבינה בשוקולד אז אלמד אתכם..." אוף!!!
שונאת שמתנשאים עלי!
אני מנסה להסביר לה שאני לא נלהבת אבל אין ברירה. אני לא אפסיד את מסיבת הרווקות של החברה הכי טובה שלי.
"נכון שתבואי בסוף עם חיוך?...." אוףףףףףףףףףףףףףףףףףף!
הסברתי לה שאני רציתי לתכנן לה משהו אבל פתאם רואה שהשאירו אותי מחוץ לעניינים. "יש עוד הרבה מה לעשות... תחברי עליה שאלון..."
בא לי להרוג מישהוווווווווווווווווווווווו!

אז עוד שבועיים מצפה לי סופ"ש עם 5 וניליות.
בטוח יהיה נחמד אבל כל כך לא בא לי!
אפילו על סקס לא יהיה אפשר לדבר עם היבשות האלה.
שלא אפחיד אותם עם הסיפורים שלי.
איך בא לי מסיבת פיג'מות בדס"מית...