צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 19 שנים. יום שלישי, 6 בפברואר 2007 בשעה 5:26
לא יודעת למה אני כל כך עצובה, למה בוכה מהבוקר.
למה ציפיתי לעזאזל?
כולה פעם ראשונה, אבל בכל זאת שנה וחצי של אכזבות.

אומרים הכל מאלוהים
צריך סבלנות
זה יבוא שתהיי באמת מוכנה לזה
את חייבת אמונה
אל תהיי בלחץ
הכל לטובה
כולם היום ככה

מה זה עוזר לי לעזאזל? שאני לא יכולה לתת לו (ולי) את המתנה הזו...?
לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י