אושה לנד

הסופ"ש התחיל עם מפגש חברים שציפיתי לו הרבה זמן אבל יצאתי ממנו עם כמה מסקנות :
- אני לא צריכה לתת למצב רוח רע של אחרים להשפיע עלי – העיקר שאוש מבסוט.
- גם שטוענים שאין משקעים והקרח נשבר – זה לא כל כך פשוט וקל.
- לטי יש וואחד יד!
- כל כך התקדמנו ואני מאחלת כאלה יחסים מאושרים לכוווולם.
- בעלי הוא לא זונע. הוא יחיד ומיוחד ואני לא מוכנה שיתיחסו אליו כמו לכל אחד.
- אני בהחלט מסוגלת לקנא לו...

דבר משמח במיוחד יצא מהערב הזה : קיבלתי אישור שגבר אחר יספינק או יצליף בי (בתנאי שזה נעשה על הבגדים ואוש נוכח). אתם בטח צוחקים אבל בשבילי זה המון!

יום שישי עבר בניקיונות. החלפתי למצעים חדשים שקיבלתי לחג בלבן וסגול (כמו הקיר שלנו בחדר השינה). איזה כייף זה מצעים חדשים! אכלנו בפפריקה (יש להם את הבאווריה הטובה בעולם) וראינו אבודים. גם עשינו סקס מפעם לפעם 
את הערב והלילה ביליתי ברפת. אף אחד לא יצא!
אני חושבת שצריך לעשות מחקר קורלציה בין פוקדי הרפת לבלייני הדאנג'ן.
היה באיזה שלב קצת משעמם והחלטנו להתחיל לרכל, אבל כמובן על מי שנמצא.
הזונת הצומי שבי התעוררה לחיים וכמובן רציתי שירכלו עלי אבל לא הצלחתי להיות בשקט ולכן נענשתי.
6 דקות תמימות בהם היה אסור לי לכתוב תו, לא בכללי ולא בפרטי.
כולם מסתלבטים עלי ואני נקרעת.
גם קיבלתי מחמאות לכושר הספיגה שלי (אבל אל תמהרו להלל).

בבוקר ניפגשנו עם זוג חברים ונילים בנמל. אכלנו ארוחת בוקר שהיתה לוקה בחסר אך לא זולה כלל ושחזרנו הביתה צפינו בעוד 2 פרקים של אבודים.
עמדה בפנינו הברירה – לראות עוד פרק, ללכת למיטה או "ללכת למיטה".
לאוש היה רעיון טוב יותר...
במסך הגדול התחלנו לראות פורנו בדס"מי ושאני אומרת התחלנו אני מתכוונת לזה כי עוד לא יצא שסיימנו לראות...

השדיים שלי הוצאו מחוץ לחזיה, נותרתי עם החוטיני השחור החדש והתחלתי למצוץ.
אני חושבת שהוא זיין אותי בכמה וכמה תנוחות על כמה וכמה רהיטים עד שלבסוף הורה לי לחכות לו במיטה בתנוחה האהובה.
זיין לי ת'צורה מבעד לחוטיני אבל קלט שאני צריכה יותר קינק אז הוריד לי אותו והתחיל להצליף לי עימו בכוס. אחר כך הגמיר אותי כמה וכמה וכמה פעמים עם האצבע שלו ואז כמה וכמה וכמה פעמים עם הזין שלו.
אבל למווושה זה לא הספיק, זונת כאב שכמותה...
הוא נימנם שניה וחצי ואני נתתי לו ספאנק.
"מה את עושה"
"בא להצליף בך קצת"
"תיזהרי, תיכף אני אצליף בך!"
"זה בכלל יהיה נחמד..."

על 4 על המיטה סופגת הצלפות משוט הזנבות והפלוגר.
בהתחלה היה לי מאד קשה, אני כבר לא רגילה ולקח לי זמן להתרגל.
לא יעזור כלום, אוש מצליף הכי כואב והכי מגרה.
כמעט שהגעתי לספייס המיוחל. הוא הצטער שעצר אותי לפני אבל כמו שלמד מתי אני הולכת לגמור אני מניחה שעם הזמן ילמד מתי אני מתקרבת לספייס.
אבל נותרתי עם חיוך ענקי מרוח לי על השפתיים ואז כוס של האמא שלי!- הטלפון צילצל, זו היתה אמא שלי...
בלה בלה בלה. תיכף נלך אליהם...
נתראה יותר מאוחר ברפת
}{