המון שנים עברו מאז נאמרה המילה "גירושים" במכונית על איילון בדרך חזרה ממסיבה והלב שלי צנח.
המון המון שנים נפלאות, מלאות אהבה, אושר והגשמת פנטזיות
והנה שוב הוא הצניח לי את הלב,
במילים אחרות, בכוונה אחרת אבל במאית השניה הגלגלים בראש שלי התחילו לעבוד והתוצאה של הצעתו זעקו לי שוב "גירושים" ולפני שהשלים את דבריו זעקתי אני "לאאאאאאא"
מוצ"ש. אנחנו מוזמנים למסיבת זימה אצל חברה אהובה.
המטרות שלי לערב זה היו ברורות:
לבלות זמן איכות עם חברות אהובות,
לשתות עד דלאידע
ולעודד את הגבר שלי להתנסות בתקשורת עם נשים חדשות.
לא עברה לי בראש המחשבה על להיות פעילה בגלל המחזור והמצב הא-מיני שאני שרויה בו לאחרונה.
מפרגנת לו מכל הלב לעשות כל מה שיחפוץ.
והערב התחיל במגמה חיובית.
הוא היה מקסים כהרגלו.
פתוח, חיובי, אוהב, תקשורתי
ואז משהו השתבש.
מתנחם בזרועותיי, במקום הבטוח
ואני לא מבינה לגמרי מה קרה.
למה אתה לא מנסה? אני שואלת.
הוא דורש שארד ממנו. סתמתי את פי.
לא אעז להציק לו יותר עם זה.
והערב מתקדם, חברים וחברות באים,
הבאז מהאלכוהול לא.
הלב נהיה כבד והדמעות זולגות.
מוצאת גם אני את המקום הבטוח שלי - בזרועותיו.
לא הלך לנו הערב. עוד כשלון לאוסף.
ובדרך חזרה הביתה הוא אומר :
אני חושב שזה לא נועד להיות,
אני לא מצליח עם נשים, זה פשוט לא יקרה. אנחנו מחפשים זוגות וכל הזמן נדחים, בגללי
אז הפתרון הוא שאת תצאי החוצה, תחווי בלעדי ואז תחזרי אלי מוארת ומאושרת.
לאאאאאאאאאאאא
אני זועקת.
פתיחת הנישואים באופן חד צדדי שווה ערך בעיני לגירושין.
הוא טוען שהוא יוכל לעמוד בזה.
אני לא.
אני רוצה לראות אותו עם אחרות,
זו הפנטזיה.
אני רוצה לראות אותה חווה ונהנה
ורק אז אני מסוגלת לחוות בעצמי בלב שלם.
רוצה שנחווה כזוג, כדי להלהיט בינינו את האוירה.
נכון. אני כבויה
אז בוא נעבוד על זה.
על הזוגיות שלנו. על האינטימיות , המיניות ואפילו על הבדסמ שנעדר מחיינו תקופה ארוכה.
בוא נעשה הפסקה מחיפושים.
נתמקד בנו. אנחנו לא בתחרות עם אחרים.
הבטחון שלו בקרשים וכך גם שלי.
אני מסבירה לו בניגוד למה שהוא חושב (שאני סופר מחוזרת וכל כך רוצה לחוות) אני בדיוק כמוהו.
הייתי מגיבה בדיוק אותו הדבר במסיבה אם הייתי נדחת ככה.
אין מצב שהייתי דוחפת את עצמי למצב קיים, בדיוק כמוהו. זה לא דרכו ולא דרכי.
אני נפגעתי מאד גם כן. שדוחים אותך אז דוחים גם אותי.
את לוקחת על עצמך יותר מידי הוא אומר לי.
אבל ככה זה. אנחנו אחד.
אולי זה נראה שאני פתוחה ומחוזרת אבל זה רק למראית עין.
קל לי יותר עם גברים שאיני מעונינת בהם. שיש מישהו שבא לי עליו לא אעיז לפנות, לתקשר, לאותת. אני נהיית אילמת.
היה בחור אחד כזה במסיבה שנראה לי (זה מאד נדיר אצלי). לא החלפתי איתו מילה. הבנתי מייד שאין מצב למשהו. שאני לא הסגנון שלו, שיש אחרות ואחרים על הפרק אז אפילו לא ניסיתי.
עלובה שכמותי.
העיקר אני מצפה ממנו שכן ינסה...
אנחנו לגמרי סיר ומכסה.
סיר לחץ. אף אחד לא מצליח להשתחל בינינו.
רוצים אבל לא יכולים.
מורידה את הרגל מהגז.
אי אפשר בכח.
כל כך כואב לי שכואב לו.
כל כך כואב לי שכואב לו עד כדי כך שהציע את ההצעה ההזויה הזו.
לא עושה דברים לבד. נקודה.
אנחנו עסקת חבילה ואם אין קונים ההפסד כולו שלהם.
