צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

אושה לנד

כשאנחנו נוסעים באוטו הוא מסתכל עלי ZOOM OUT ויודע שאני באושה LAND- בארץ הפנטזיות
לפני 19 שנים. יום ראשון, 6 במאי 2007 בשעה 6:14
לפעמים כל מה שצריך זה לנשום עמוק, להמתין בסבלנות ולא להיכנס להיסטריה.
לא לבנות אימפריות בראש ולמוטט אותן.
לא להגיד לאחרים שכועסים כי אז הם עוד יותר כועסים וזה עושה לי רע (הכעס של אחרים עלי יותר נורא משלי).
צריכה להפסיק להילחץ, לא לקפוץ למסקנות.
מרוב הרצון של לכבות שריפות אני רק מעצימה את האש.

אני מרגישה שהולכת בין הטיפות. מנסה לגשר בין כולם אבל אין ספק שזה מצב בעייתי.
אך עדין אני מאמינה שזה אפשרי ולמרות כל הקשיים, חוסר הביטחון ואי הנעימויות זו החלופה הטובה ביותר.

מכבדת את כולם, אוהבת את כולם.
לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י