כל הפעמים האחרונות היו ממש טובות. ממש.
לפני 3 שבועות לפנתאון!
ובאילת, וברביעי ובחמישי אחרי פסטיבל הבירה...
שמחה שאנחנו ככה וזה אפילו לא החשק שלי שעלה זה הרצון שלי, שלנו, בקרבה, באינטימיות.
אנחנו רוצים אחרים, ביחד
אבל גם רוצים אחד את השניה. זה כל כך חשוב. זה הכח שלנו.
והגיע הזמן אחרי שנים גם לחוות סשן אמיתי בבית.
כבר תקופה אני אומרת לו שרוצה שנחזור לעניינים אבל עכשיו כשהילדים קצת גדלו ואנחנו סופסוף יכולים לצאת בספונטניות - זה גם אומר שהם בבית ואי אפשר להרעיש יותר מידי
והנה בייביסיטר בהפתעה. הם החליטו שרוצים להישאר אצל הוריי אז עשינו ויברח לבית ריק.
לא נפספס הזדמנות כמו בבוקר לנקיונות.
אני בחדר השינה והוא נכנס עם ארשת פנים רצינית. נכנס לתפקיד ויודע היטב איך להכניס אותי.
"תתפשטי"
מורה לי להתפשט, להסתובב, להתכופף.
לפתוח את החור האחורי כדי שיוכל לעשות לי אינספקשיין. מספינק לי אחת גדולה ואז שואל שאלות מנחות.
מזכיר לי מי אני (הכלבה שלו, השפחה שלו)
מיהו (האדון, המאסטר שלי)
עונד לי את הקולר ומוודא כי זוכרת את מילת הבטחון.
בסלון -
על 4
רגליו עלי והוא צופה בטלויזיה
מורה לי לזחול למטבח להביא לו משקה.
הוא שותה ומשקה.
סוגר את האזיקים על מפרקי ידיי.
אני רואה שהוא מגורה וגם אני... הוא בודק את הרטיבות.
בוי או די יש את התוכנית הבריטית הטראשית הזו של הכרויות בעירום. מבחר איברים לא נימולים.
"במי את היית בוחרת?"
באף אחד. מעדיפה את הזין העבה והנימול שלו. זוכה לטעום ממנו.
בחזרה בחדר הוא מצליף בי בשלל אביזרים.
אוהבת כל כך את תחושת הכאב.
לא חוששים להרעיש הפעם.
ועם הכאב בא העונג:
דילדו גומי ודילדו זכוכית
"מה ההבדל בינהם? איזה מהם את מעדיפה? "
משחק בי, מחדיר את שניהם לחוד וביחד.
ואת עצמו, לפי ואז לתוכי.
מוסיף את ההיטאצי לחגיגה ואני גומרת ללא הפסקה.
עושה בי כרצונו, מקדימה, מאחורה
והכל בשליטתו.
הוא בפי. בקושי נושמת. חזק, מהר, ללא הפסקה. לא מרשה לי להפסיק
ולאחר שזורם לתוכי אני רכונה עליו.
אנחנו ממש טובים ביחד. ככה אני חושבת.
