מטען עודף

שזה בערך אותו דבר.

בכלופן, יש פה כאלה שקוראים, לא שברור לי למה כי אני הרי לא כותבת פה, אז לפחות שתהיה סיבה לכך שהם, כלומר אתם, נכנסתם.

יש לי איזו חברה-רחוקה, כזו שמשתייכת לחוג החברים שלי אבל למעשה לא חברה באמת. בשיחה עם חברה טובה ניסיתי להבין למה בעצם אני לא מחבבת אותה, ולא הצלחתי לשים את האצבע על הדבר המדויק. פתאום אתמול בלילה, כשחיכיתי שהשינה תגיע, הבנתי. היא פשוט מזויפת בעיניי. הדברים שהיא אומרת, שהיא כותבת, החיוך שלה, המחמאות שלה, האינטונציה שלה - הכל נראה בעיניי מלאכותי, מזויף, דוחה. אני לא מאמינה לה, למילים שלה, לרגשות שהיא מקפידה לשגר למקומות הנכונים. אני לא מצליחה לחבב אותה כי היא פלסטיקית; אומרת את הדברים שנכון לומר, מחייכת את החיוך המדויק הנחוץ, מחבקת בדיוק את מספק השניות הראוי. שום דבר לא נובע ממנה, שום דבר לא אמיתי. כמו לנהל מערכת יחסים עם בובה מתנפחת.