לפני 12 שנים. 28 ביולי 2012 בשעה 7:03
אני מנחמת את עצמי בכך שטוב שמצאנו את עצמנו בסיטואציה הזו, שהובילה לסיטואציה בה אני נמצאת עכשיו, דווקא בעיתוי ההוא.
הרי אם היינו ממשיכים, זה רק היה קשה יותר, מסובך יותר, כואב יותר. הרי ככל שהמוזיקה היתה ממשיכה להתנגן היינו מגלים עוד ועוד צלילים שהיינו מתקשים להתנתק מהם, והיינו נאלצים, כי אין ברירה אחרת.
ובכל זאת, באסה.
