לפני 12 שנים. 13 באוגוסט 2012 בשעה 9:38
אתמול, לפני השינה, עלתה לי תמונה.
הוא ואני, בארוע אליו הוזמנו לחוד והגענו יחד, בנסיעה שאינה ארוכה ואינה קצרה, במכונית שלו.
כל כך הרבה אנשים, ואני רואה רק אותו.
וצפוף.
ואין לי מקום לשבת. אז אני יושבת לרגליו. ואף אחד לא מנחש שזו היתה הבחירה שלי גם אם היו שם המון מקומות ישיבה פנויים.
אני מצחיקה* את עצמי לפעמים; גם כשאין לי מאסטר אני ממשיכה להעלות זכרונות במקום לתת להם לחיות בעבר.
*כלומר מרגיזה.
