לפני 12 שנים. 1 בספטמבר 2012 בשעה 6:23
אתה מכיר את ההרגשה הזו, של הויתור, של הכניעה, ההבנה שאין לך מה לחפש יותר ועדיף שתארוז את הזמן הפנוי המועט שלך ותעבור למקום אחר? את הרגשת התסכול שמתפשטת אצלך בגוף, מרוקנת אותך, משאירה אותך מובס וריק? את המרירות, הכעס, הבלבול? את העצב, שלא נותר אלא להביט בו בעיניים פקוחות ולקבל את נוכחותו?
ועדיין, להתייאש זה גרוע אף יותר.