מטען עודף

יש משהו מאוד נעים בשיתוף הזה, ברצון הזה לגלות, להיפתח, להתערטל.

זה לא בא לי בקלות. בהתחלה זה היה מאבק ביני ובין עצמי, בין הרצון לשמור על עצמי במקום בטוח, ובין ההרגשה הכמעט מהפנטת הזו שמפתה אותי לומר גם דברים שלא קל לי לספר.

אני לא רוקדת במועדון חשפנות רגשית, מנענעת את הקרביים ודוחסת אמפתיות לתוך החזייה.

זה נעשה אצלי באטיות, מתוך חשש לפגוע כמו גם להיפגע, מתוך ידיעה ששם צריך להתהלך בזהירות. 

וההליכה הזו היא אמנם איטית, אבל היא בכל זאת תנועה. גם אם מהוססת, גם אם מקרטעת.

סבלנות. הכל יגיע. לאט לאט.