לפני 11 שנים. 27 בנובמבר 2012 בשעה 10:34
בטח. אין שום בעיה בכלל.
לא לכתוב אני יכולה. כל מה שצריך לעשות זה פשוט להתרחק לאט ובזהירות מהמחשב, ולהפסיק להקליד בראש. הראשון קל יותר, השני מסובך אך אפשרי.
הבעיה היא בכתיבה. אני מנסה לספר לעצמי שמדובר בהרגל, ובהתחשב בעניינים שמעסיקים אותי אפשר בהחלט לומר שהוא גם מגונה. אבל לכתוב. לא כמו לנשום. הייתי רוצה לחשוב שזה טבעי כמו נשימה, קל ובהיר ופשוט כמו השאיפה והנשיפה. וזה לא. וזה מה שהופך את זה לאפילו יותר מושך; מענה ומרגשת, עושה לי רע ועושה לי טוב, מעבירה אצבעות רכות על הלחי שלי רגע לפני הסטירה, מצמידה אותי אליה ודורשת עוד. ואני מתמסרת, כאילו שיש לי ברירה.
הבלים, אני מתמרדת, ברור שיש לי ברירה.
ולא, זה לא ברור בכלל.