לפני 11 שנים. 3 בינואר 2013 בשעה 10:57
המון המון שליטה עצמית יש לו. המון. בכמויות. ערימות גבוהות ודחוסות של שליטה עצמית.
ודווקא בגלל שאני מעריכה מאוד את השליטה העצמית הזו, ומקווה שאיכשהו קצת ממנה ידבק בי, אני מוקסמת מהרגעים בהם אני מצליחה להבקיע מתוכו קצת חוסר שליטה, רגעים בהם אני מרגישה שהוא כבר לא יכול להתאפק יותר, מתגושש עם עצמו האם לבחור באופציה ההגיונית והסבירה, או להתעלם ממה שצריך ולתת לעצמו לאבד קצת מהשליטה העצמית הזו, איתי, בגללי. הרגעים האלה נדירים ומרתקים אותי, אולי בגלל שהם כל כך יוצאי דופן, ומיד תגבר עליהם השליטה העצמית.
