הוא שאל אותי.
נתתי לו כל מיני תשובות, אף אחת מהן לא סיפקה אותו.
אני רוצה תשובות יותר מעמיקות, הוא אמר.
אז אני חושבת.
ניסיתי להתחכם עם "מי אמר שזה הרבה. זה בעצם סטנדרטי לגמרי", אבל זו התחכמות, כאמור, וזו לא באמת תשובה.
גם התשובה "כי זה נורא נעים לי" לא באמת רצינית. הוא רוצה משהו עמוק, וכשאני מתחילה לחשוב על סקס ולמה אני זקוקה לו, אני בהכרח מיד מתחילה לחשוב על סקס, וחרמנות לא ממש עוזרת לי להתרכז. גם לומר שככה אני, זה סתמי לגמרי.
אני מניחה שהאהבה לסקס אצלי לא נובעת מהאספקט הגופני. זה אמנם נעים מאוד, אבל יש פה הרבה מעבר, וגם אם אני לא יודעת בדיוק מה זה אומר, ברור לי שמדובר במשהו רגשי.
אולי זו תחושת הכוח שהוא נותן לי, אולי תחושת האינטימיות, אולי המשפטים שנאמרים ברגעים האלה ורק אז, בסוג של בועה דחוסה ורכה, שמלטפת אותי בכל מקום אפשרי, גם כאלה שלא ידעתי שקיימים.
ועדיין, אני בטוחה שלא גירדתי אפילו את מה שהוא חותר אליו.
