סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מטען עודף

זה לא כמו שזה נראה.
לפני 18 שנים. 23 במאי 2006 בשעה 17:49

הוא בא לבקר אותי די במפתיע היום. לא חשבתי שיצליח להגיע, למרות שמאוד קיויתי.
"חכי לי במיטה", הוא כתב לי.
המתנתי לו במיטה, קולר לצווארי. הוא התקרב למיטה, הפשיל את השמיכה ובחן אותי. שכבתי ללא תנועה. שמעתי אותו מתהלך, מתרחק ממני ומתקרב, עד שהרגשתי בו לצדי.
הוא התיישב עליי, הרגשתי את עצמי נלחצת אל המיטה. ידיי נשלחו אליו, מנסות לתפוס את המגע, את הרגש שכל כך חיכיתי לו. הגוף שלו נענה לי. חייכתי.
הוא לא אמר מילה. רגלו דחקה בחוזקה ברגליי, פישקה אותן. ידו משכה אותי לעמידת שש.
המגע הבא שהרגשתי נבע מהצריבה שהותירה אחריו כף ידו הימנית. הוא הפליק לי, חזק, הרעיד אותי.
"תודה אדוני", לחשתי, אני לא בטוחה שהוא שמע אותי כלל.
עצמתי את עיניי המכוסות והמתנתי לכאב. השוט הצליף בי ואני התמסרתי. הזין שלו התגרה בי, כמעט חודר אליי אבל רק כמעט. רציתי, הוא לא נתן.
לפתע הרגשתי שאני נשמטת, הוא אחז בי והפך אותי על המיטה, סטר לי, חזק, על הלחיים, על הירכיים, עשה בי כרצונו. ואהבתי אותו.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י