סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מטען עודף

זה לא כמו שזה נראה.
לפני 11 שנים. 17 בספטמבר 2013 בשעה 7:09

תגידי, אתה אומר לי, אולי דורש ממני. ההבנה שלי מעורפלת מעט כשהאצבעות שלך אוחזות בשיער שלי בחוזקה והגוף שלך מצמיד אותי למיטה. תגידי, אתה מוסיף, תגידי שאת רוצה שאני אזיין אותך בתחת, חזק, עד שתצרחי, ואני לא אפסיק, לא אאט אפילו.

אני שותקת.

תגידי, אתה אומר והזין שלך מתחכך בי. לא בתחת, אבל בסביבה. 

אני רוצה שתזיין אותי בתחת, חזק, עד שאצעק, ולא תפסיק, אני אומרת, ומרגישה את הפחד ואת הגוף שלי מתכווץ, מתגונן.

את רוצה? אתה שואל.

כן, אני אומרת, אבל הבהלה דוהרת לי בבטן, הפחד שזה יהיה יותר מדי, שאצרח, שאבכה, שלא אצליח להתמודד עם הכאב. אתה מרגיש את זה ורק מחבק אותי.

 

*

 

אני מלקקת לך את הביצים. לאט. אתה מסובב את הרגל שלי לכיוון שלך, ואני מרגישה את הנשימה שלך על הירך שלי. ואז את הפה שלך נפתח ואת השיניים שלך נוגעות בי. אני מנסה לברוח, אבל אין לי לאן ואני יודעת שזה לא כל כך יכאב, כלומר, זה יכאב מאוד, אבל הפחד דוקר אותי הרבה יותר. אתה נועץ בי את השיניים ואני מתפתלת על הסדין, ואתה לא מרפה, ואני ממשיכה לנסות לחמוק ממך, למרות שכל מה שאני צריכה לעשות זה לנשום עמוק ולתת לכאב לעבור עליי כמו גל במים סוערים במקום להיאבק בו, ועדיין, אני ממשיכה להיאבק, באינסטינקט כזה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י