ראיתי את הפרופיל שלך, ולא יכולתי להאמין. שפשפתי את העיניים והסתכלתי שוב. זו את, אני לא מצליח לתפוס את זה, זו את. זו את שחיפשתי כל החיים, אני רואה את זה, אני מרגיש את זה. זה לא ייאמן שאני מוצא אותך פה, כמו הנסיך שחיפש את סינדרלה עם נעל הזכוכית שלה וסבל את הצחנה של כולן, עד שמצא אותה, יפה כמו אלילה ועדינה כמו משי. והנה את, ניצבת מולי בפרופיל, ואני מאושר כל כך שמצאתי אותך אהובתי.
תני לי צ'אנס, תראי שזה יהיה מדהים ביחד. בואי תני לי יד ונתגלגל על החוף, ונאסוף קצת חול בשיער. אולי נרכב על סוסים, או שנסתכל אחד על השני ולא נאמין שזה קורה לנו, ככה פתאום, אחרי שכבר התייאשנו. אני רוצה אותך, את נראית כמו הבחורה של החיים שלי, ואני לא אומר את זה סתם כי פרסמת תמונה בה רואים את הפיטמה שלך מציצה דרך הגופיה. אני פשוט מרגיש את זה, את הבחורה בשבילי, אני לא אומר את זה לכל אחת.
בואי ניפגש. אני רוצה לראות אותך, לגעת בך, לטעום, להסתכל, להפעיל עלייך את כל החושים. בואי ניפגש היום, ומחר, ומחרתיים ותמיד, החברים שלי לא יאמינו מה מצאתי, ההורים שלי כבר מתים לראות אותך, וסבתא שלי, שתזכה לחיים ארוכים, שהיא כבר בת 98, היא לא מפסיקה למלמל את שמך. את חייבת לבוא. לא, אני לא מטורף, אל תסגרי אל החלו
(בפעם הבאה: הבוטה)
לפני 18 שנים. 14 ביוני 2006 בשעה 7:02
