סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מטען עודף

זה לא כמו שזה נראה.
לפני 9 שנים. 11 במאי 2015 בשעה 14:42

יש פה (באתר הזה) אנשים (גם נשים) שאוהבים לכתוב (ואוהבות, מאוד).

האנשים האלה* כל כך אוהבים לכתוב, עד שהם לא מסתפקים בבלוג אחד, אלא פותחים עוד אחד. יש לכך מגוון סיבות:

יש כאלה שמעדיפים לכתוב בלי ללכלך את הפרסונה האינטרנטית שלהם, יש מי שמתחשק לו לא לחשוף חברים לחלקים פרועים במיוחד בחייו, ויש כאלה שרוצים להתנסות בכל מיני עניינים שלא היו רוצים לערב בהם את הניק המקורי שלהם.

זכותם.

מתי זה הופך למעניין במיוחד? כשאותם אנשים חושפים את עצמם, באאוטינג עצמי מרהיב, וכלל לא מבחינים בכך, וגם הסביבה, עושה רושם, לא שמה לב (או שומרת את זה לעצמה).

אין להכחיש, מולטיטסקינג היא מלאכה לא פשוטה.

 

 

 

* מי שיודע - יודע. ומי שלא - אז לא (כמו שכבר כתבו חכמים).

 

 

 

מאסטרמיינד​(שולט){ניטפיקינג} - אגף החמישים גוונים בהום סנטר - גאוני! (כמעט ברח לי פיפי)
:-))))
לפני 9 שנים
ניטפיקינג​(נשלטת){מאסטרמיינד} - מזל שרק כמעט}{
לפני 9 שנים
יהלום נא - חבל שרק כמעט. ממש חבל!
לפני 9 שנים
מאסטרמיינד​(שולט){ניטפיקינג} - לא הבנתי.

את רוצה שיברח לי פיפי?! או שאולי זה בכלל קשור לפוסט שלך מהיום (1941)?
לפני 9 שנים
ניטפיקינג​(נשלטת){מאסטרמיינד} - אני רוצה, אבל לא שיברח. שתתכוון. ותכוון.
לפני 9 שנים
יהלום נא - בטח שאני רוצה. ברור.

ומה הקשר לפוסט ולעניין האוטופיסינג?
לפני 9 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י