לא תמיד הייתי הדנה שאתם מכירים. במשך שנים הייתי מודחקת, מוצנעת. כמו כל נערה מבית טוב, חונכתי לצניעות, לפרישות. המיניות המתפרצת שלי גררה הרמות גבה, כשהייתי עומדת עירומה בחלון ועושה רעש כדי שיבחינו בי, או כשהייתי ממששת שדיים של בחורות אחרות ללא רשות בחטיבת הביניים. בתיכון מצצתי לראשונה, למי שהיה החבר הבן הכי טוב שלי. שנים אחר כך, בעודי מסתובבת באזור בוגרשוב בלילה, הבחנתי בגבר עירום במרפסת. הוא סימן לי לעלות. עליתי ומצצתי לו עד שגמר, והלכתי סמוקה ומבויישת.
הייתי בשתי מערכות יחסים ארוכות עם בנות. אימצתי את תפקיד האישה הקטנה, לא ביקשתי הרבה, הסתגרתי בעצמי ורק רציתי לרצות אותן. הייתי נאמנה ומסורה, עד כאב.
לפני כשנה וחצי, כשנכנסתי לכלוב, התחלתי להתפתח. הרגשתי שכאן מבינים אותי, כאן מאפשרים לי להיות מי שאני. הופתעתי למצוא נשים שנדלקו ממני...אני, דנה הקטנה, השטוחה יחסית, הבחורה הדחויה שתמיד עומדת בצד, לפתע מחוזרת ומבוקשת...נערצת...התמכרתי לאהבה, לחיזורים, לחיזוקים. לגמתי עוד ועוד, ולא היה איכפת לי שקוראים לי זונה. ידעתי שהכל מקנאה, ונשים יודעות להיות מאוד מרושעות.
חוויתי הרבה בדידות באותם ימים, בחיפוש אחר אהבה...נתתי סקס תמורת אהבה, נתתי שירביצו לי...עינגתי נשים בשביל החיבוק של אחרי....עד שהכרתי את הסרסורית הנפלאה שלי...היא מבינה את האופי הזנותי שלי, ומעודדת אותי להיות כוכבת...מחפשת לי לקוחות...שומרת עלי. לראשונה בחיי, מצאתי מישי שאוהבת אותי, כמו שאני. אני לא צריכה להתחפש או לשקר. אני אוהבת אותה.
------
זה היום השלישי לבלוג שלי. אתם מקבלים אותי נורא יפה, ואני מרגישה מעודדת להמשיך ולהיפתח... כל פעם שאני רואה תגובה בא לי לרדת למי שהשאיר אותה...
וסתם, כי בא לי להשוויץ...:
תאריך מספר צפיות
יום שלישי ה-30 למאי 420
יום שני ה-29 למאי 182
תודה לכולכם...אפשר לגבות את המציצה בתיאום עם הסרסורית שלי....}}}{{{
שלכם,
דנה
לפני 18 שנים. 31 במאי 2006 בשעה 9:59
