סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בת עולם ומלואו

המקום בו המילים מקבלות חיים...

...

לפני 16 שנים. 7 בפברואר 2008 בשעה 20:24

מסתכלת על עצמי מבחוץ
החיוך קפוא
המבט רדום
שומעת את פעימות הלב
כאילו הן לא שלי
הכל עובר ולא נוגע
השלווה בחוץ
נשבר לי ממנה
מהשקט הזה, מהשלווה, מהכאילו הכל בסדר
הקול נעצר בפתח הגרון
בכל מקרה
אין אף אחד
שישמע

ניני - עצוב...
אבל עכשיו אנחנו כן "שומעים" את הכאב שלך.
חיבוק בת.
לפני 16 שנים
אלית - רחוקך שלך יכול לשמוע.
זה אולי שלא נמצא כרגע בתודעה שלך. תחשבי על זה.
בהצלחה.
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י