חברה טובה אמרה שקראה ספר (סליחה שלא זוכרת את שם הסופר) שמדבר על הראש והלב.
בתמצית המסר הוא שהראש עסוק בעבר ובעתיד ולכן המחשבות שלנו עוסקות בעבר שהיה לנו, כמה רע היה וככה בלהאשים את עצמינו או אחרים, ובעתיד, כלומר איך להצליח שהעתיד יהיה שונה מהעבר, או להיות מטרד כי מצפה לנו עתיד שחור. .
אבל הלב נמצא רק בהווה, במתרחש עכשיו. ללב לא מעניין העבר והעתיד. הראש שולט ומאוד מפחד לאבד את השליטה, ולכן לא רוצה שהלב יהיה כאן ועכשיו.
אני רוצה לתת ללב שלי לשלוט, לחיות רק בעכשיו ולא לחשוב יותר על מה שהיה או מה יהיה. לא רוצה להאשים, לא רוצה לפחד.
רוצה לתת ללב מקום בבמה הראשי.
רק ככה אוכל להרגיש.
בת עולם ומלואו
המקום בו המילים מקבלות חיים...כמה אני רוצה חיבוק
ועוד חיבוק
ונשיקה על השפתיים
וליטוף בלחיים
לעצום עיניים
ולדמיין מה הלאה
:)
הייתה לי מועקה עם כל הלבד הזה
עכשיו הבנתי למה
פסח מתקרב
אני שונאת חגים
תמיד צריך לחשוב איפה אהיה
מי יזמין אותי
אולי אף אחד
אבל הרגע
ארחי שיחת טלפון
ובלי ששאלתי
חברה טובה מאוד
הזמינה אותי אליה
לצפון המדהים
כאילו אבן ירדה לי מהלב
לא ברור לי איך
אני מרגישה ככה בדיוק
תלויה בחוט דק
אני מסתכלת מלמעלה
באדישות, בעצב
לבד
כל כך לבד
כתבתי לפני כשנה את המילים האלה, הרגשתי צורך להביא אותן לפה
זרה
תמיד הרגשתי זרה
בלי שום מקום אחיזה
בלי שורשים להרגיש בטוחה
לרגעים ארוכים הזרות לא נראית
אך היא תמיד שם
מכאיבה מבלבלת
וכשהיא בלתי נסבלת
אני קמה והולכת
לחפש זרות חדשה
יותר רכה
חלמתי שאני בבית של גבר
משיחת טלפון שאני שומעת
מסתבר שהוא סוג של גנגסטר
יש שם ברקע כסף, נשק, רצח
ואני אצלו, לא ברור למה
ומתחילה להתאהב בו
הוא מאוד שליו ורגוע
בעיקר כשעמד מול החלון
והביט בגינה הגדולה
הוא קרא לי להסתכל עמו
ואני עמדתי שם לידו
אחר כך הייתה אהבה
וסקס
ותשוקה
התעוררתי שלווה
מלאת אהבה
אאאאאאאאאאאאאאאאההההההההההההההההההההההההההההההה...[b]
הכוס שלי לא מרגיש
כלום לא מרגיש
לא יכול, לא רוצה
הוא בעצם מחובר אלי מאוד
אני זו שלא מרגישה
לא רוצה, לא יכולה
אני מוציאה את זה עליו
מסכן
הבוקר סופי הייתה עצבנית
רצתה תשומת לב
נשכה בכאילו, נבחה ונבחה
אני ירדתי לגובה שלה
קירבתי אותה אלי
וחיבקתי אותה כמה דקות
היא שמה את ראשה על הכתף שלי
ואני לא הפסקתי להריח אותה
יש לה ריח ממכר כזה של כלבה טובה
ובסוף החיבוק שתינו חייכנו
היא בגלל שקיבלה תשומי
אני כי קיבלתי חיבוק
מסתכלת על עצמי מבחוץ
החיוך קפוא
המבט רדום
שומעת את פעימות הלב
כאילו הן לא שלי
הכל עובר ולא נוגע
השלווה בחוץ
נשבר לי ממנה
מהשקט הזה, מהשלווה, מהכאילו הכל בסדר
הקול נעצר בפתח הגרון
בכל מקרה
אין אף אחד
שישמע