מחפשת את ארט וונדלי

      הצרה הכי גדולה של סינדרלה היתה השמלה

גם אני חיפשתי היום בשמש בחום, עם מסיכה, שמלה מתאימה

שמלה לאירוע, עוד שבוע ואי אפשר בשחור.

הגרה, אלמביקה, גולבריי, בורדו, קרייזי ליין, עונות, נפרטיטי

חברווווותתתתתת, אני לא מוצאת.

המידות שלי מופרזות כמו כל כולי

מה יהיה ?

:-)

     ומאז אני עושה הליכה, יום יום... בין שלשה לשישה קילומטרים

     וחברות

גרם לא ירדתי מזה!

מה שכן, זה עושה טוב לנפש , לשפיות ולסירקולציה הכללית

שמונה חדשים, איזה כיף לחסות בצילך

עונג ומסע למידה מופלא

 תודה

אֶתְמוֹל הִרְעִיד אַתְּ נשמתִּי  בְּכַמָּה מִלִּים
 
... "את הַכַּלְבָּה שֶׁלִּי",
 
וּפַעַם מִזְּמַן נָזַף בִּי בַּקְּטַנָּה וְאָמַר... "מִי שֶׁהִיא שֶׁלִּי....לֹא מִתְבַּטֵּאת כָּכָה"
 
עִם דָּגֵשׁ עַל "שֶׁלִּי"
 
וּבַפַּעַם אַחֶרֶת, בְּכֵנוּת וְלֹא בְּאַדְנוּת " אֲנִי מַמָּשׁ שָׂמַח שֶׁהִכַּרְתִּי אוֹתך"
 
מִלִּים יָפוֹת, מָזוֹר לַנְּשָׁמָה, אֲנִי צוֹרֶרֶת אוֹתָן בְּמִטְפַּחַת לְעֵת מְצוּקָה

כְּמוֹ מִי שֶׁאֵין לָהּ אַרְנָק וְהִיא סבה בַּדְּרָכִים

  בניסין להגמל מהכמיהה למתוקים קיבלתי עצה להתמקד בתמרים וחרובים.

שניהם מזונות מן הטבע , לא תוצרים תעשייתיים מעובדים, הגוף מכיר אותם ויש בהם ערך מוסף.

הבעיה עם החרוב שלא ברור לכל אורכו, מה בדיוק אני אוכלת שם?

מה זה ? תולעת? ענף? חרצן? איפה נגמר החרצן ומתחיל החרוב? ומה בעצם אכלתי עכשיו?

אותו הדבר קורה עם ארטישוק, שנים אני נמנעת מהירק הזה כי לא ברור לי מתי אני נוגסת בעלה ומתי בשורש ומה בעצם אכיל שם בקצה?

אקיצר, הפוסטים שלי ירדו מאוד, אם במקום סקס אני מתעסקת בסוגיות האלו

שאו ברכות, אחיות שלי.

 היום הייתי צריכה להקליט שתי הדרכות בזום, לא סינכרוניות.

אתמול ישבתי ושיפרתי את המצגות הישנות, איתרתי קטעי סרטונים ותמונות להמחשה.

תכננתי את דברי בזהירות, כתבתי ראשי פרקים ומשפטי מפתח, ובדיחות קרש ושוב התאמנתי קצת בראש.

 סגרתי טלפונים, מזגן, בחרתי תמונת רקע רגועה של ספריה מסודרת היטב מאחורי.

ואז ניגשתי להקליט ברצף

ארבעים דקות של מאמץ על להשאר חייכנית ודידקטית ומשרת רוגע.

ואחרי כל המאמץ.

זה הקליט רק את המצגת, והעלים את  סרטוני ההדגמה , בגלל שאני עובדת עם שני מסכים... זה לא נכנס.

כוססס אאממממק!

טוב, אמרתי לעצמי, זה הזמן ללמוד לערוך, נכון שאין בני נוער בסביבה אבל אני  אלמד לבד מיוטיוב

ניסיתי להוריד מובי מייקר, והגרסה המקליטה ושומרת של וינדוז 10 היא בתשלום, קניתי

תראו מה א/נשים עושים ברגעי לחץ?  קונים תוכנות ברשת.

ולא  ולא ולא הצלחתי.

המחשב (  בן חצי שנה, יקר), קורס לו הזיכרון כל אימת שאני מנסה לשמור את הקטע הערוך

ניסיתי להעביר חלק מהתוכנות לדיסק השני שבתוך המחשב

ולא הצלחתי

סססאממממק

כל היום נשרף על  זה.

אההה, ותירגעו בנות עם האסוציאציות שלכם לכותרת!

      ממרום גילי, אני אמורה להתייבש, אבדן לחות כמו בקמפיין הבצורת.

      אבל

       כשאני משוחחת איתו או משדרת אותו במוחי הקודח שוב ושוב,

       אני ניגרת כמו חזון ארץ זבת חלב ודבש.

       וביחד, כשהוא נוכח בכמות הנוזלים, הוא משועשע ואני נבוכה 

       מאוד.

קמתי מאוחר מידי וכבר אמצע היום , אני מול המחשב והמחשבה נודדת אליו,

אל האיטיות שבה הוא ניגש לסקס. סרטי פורנו ופעולת in & out, יש להם קצב תזזיתי.

אבל הוא, נע בזירה הזאת ברוגע ושקט פנימי, בריכוז כמעט מדידטיבי.

אני נעמדת מולו מתרגשת ונבוכה. מורה לי להסיר בגדים ולקפל אותם יפה ולהניח בצד ואז לעלות למיטה על ארבע .

כשהוא נכנס, יש רגע אחד קשה, כובשת פני בכרית  כדי שלא ישמע את ה "אויייי אני מפחדת".  ואז... גן העדן עולה עולה עולה מעלה.

אני חושבת שאולי אפרוש למיטה לכמה דקות, להסיר במהירות, את המחשבה הזאת, על האיטיות, שמפריעה לי לעבוד

בימים המורחקים הללו, היעדרו נותן אותותיו בגופי ונפשי.

המחשבה, כמו גלגל כישור, נעה שוב ושוב אל גופו,

להעביר יד מלטפת על עורפו, כתפיו,

ואז לרדת על הברכיים ולתת לזין שלו למלא את פי.

אם ירשה.

       נינוחות של להיות מוכלת, זו תחושה נדירה בנפשי,

       בעיקר כי אני מטפלת בהרבה מן הסובבים אותי.

   היום ברגעי הבין לבין תרדמה ועירות,

ראיתי את עצמי כבובת בבושקה

  אבל לא זו שעוטפת אלא אחת מהקטנות יותר, המעוטפות בחיבוק.

  תודתי  העמוקה, אדון.