האשה המנוסרת /רחל חלפי
אֲנִי שׁוֹכֶבֶת.
כַּמּוּבָן שֶׁאֲנִי שׁוֹכֶבֶת.
אַתָּה עוֹמֵד. כַּמּוּבָן.
חֶלְקִי הָאֶחָד עַל שֻׁלְחָן אֶחָד.
חֶלְקִי הָאַחֵר עַל שֻׁלְחָן אַחֵר.
וּבַתָּוֶךְ
לִמְרַאֲשׁוֹתַי
נִשָּׂא וְגֵא
אַתָּה נִצָּב תָּמִיד נִצָּב
מֵנִיף מַסּוֹר מֵעָלַי.
אֲנִי מִתְאַמֶּצֶת בְּכָל כֹּחִי
שֶׁלֹּא לִפֹּל בָּאֶמְצַע הָרֵיק.
זֶה לָקַח לִי שָׁנִים
לִלְמֹד.
אֲנִי לְבוּשָׁה כֻּלִּי נוֹצְצִים. כְּלוֹמַר,
בַּמְּקוֹמוֹת הַלְּבוּשִׁים אֲנִי נוֹצֶצֶת.
בַּמְּקוֹמוֹת הָעֵירֻמִּים זֵעַת הַפַּחַד
נוֹצֶצֶת. אֲנִי מְחַיֶּכֶת לְלֹא הֲפוּגָה
פִּי מָשׁוּךְ לַצְּדָדִים כְּמוֹ בִּידֵי
שְׁנֵי מוֹשְׁכִים בְּחֶבֶל.
אַתָּה מְלַהֲטֵט בְּעֵינֶיךָ בַּזְּרוֹעוֹת הַשְּׁרִירִיּוֹת
בַּמַּסּוֹר הַמַּבְהִיק.
הַתֻּפִּים מַתְחִילִים לַעֲלוֹת בִּקְרֶשֶׁנְדּוֹ הַתֻּפִּים רוֹעֲמִים —
אַתָּה מֵנִיף מֵעָלַי
אֶת הַחֶרֶב הַבּוֹהֶקֶת.
וּמַה זֶּה חָשׁוּב שֶׁהִיא מְחֻפֶּשֶׂת
לְמַסּוֹר עַמְלָנִי מְנַדְנֵד?
וְאַתָּה מַתְחִיל לְנַסֵּר בִּי
לְנַסֵּר.
אֲנִי מַמְשִׁיכָה לְחַיֵּךְ.
אָסוּר לִי לְהַרְאוֹת שֶׁאֲנִי סוֹבֶלֶת. אָסוּר.
אֲנִי אֲמוּרָה לִהְיוֹת סֵמֶל הָאשֶׁר —
תְּלוּיָה בֵּין שְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל אֹכֶל.
אֲנִי מְנַצְנֶצֶת. רַגְלַי רוֹעֲדוֹת.
וְאָז — יָדְךָ הַשְּׁנִיָּה מַצְלִיפָה בְּשׁוֹט.
אַתָּה חוֹתֵךְ בִּי חוֹתֵךְ בְּסַבְלָנוּת בְּשֶׁקֶט.
אֲנִי הוֹלֶכֶת וּמְנֻסֶּרֶת.
לְפֶתַע הַתֻּפִּים נֶחְתָּכִים.
הָאוֹר כָּבֶה.
אַתָּה מְכַסֶּה אוֹתִי בְּמָסָךְ קָטָן אָדֹם —
לְסַמֵּל אֶת הַדָּם שֶׁנִּגָּר.
הַמַּסּוֹר מֻנָּח בַּפִּנָּה
עַד לַהַצָּגָה הַשְּׁנִיָּה.
שׁוּב הַתֻּפִּים.
אַתָּה מְנוֹפֵף זְרוֹעוֹת שְׁרִירִיּוֹת כִּמְנַצֵּחַ תִּזְמֹרֶת
מְסַמֵּן לִשְׁנֵי חֲלָקַי (הַמֻּסְתָּרִים הֵיטֵב)
לְהִתְקָרֵב
זֶה
לָזֶה
לַחֲזֹר לְסוּרָם.
לְפֶתַע הָאוֹר נִדְלָק.
שְׁנֵי חֲלָקַי קוֹפְצִים בִּתְנוּעָה מְאֻמֶּנֶת
מוּכָנִים לַקִּדָּה.
הַמָּסָךְ הָאָדֹם נוֹשֵׁר.
אַתָּה צוֹחֵק מֵאֹזֶן לְאֹזֶן אֲנִי בּוֹכָה מֵאשֶׁר.
הָאוֹרוֹת מִתְעַצְּמִים בְּאָדֹם וְזָהֹב.
אֲנִי מִתְגַּלָּה בִּמְלוֹאִי.
לַקֶּטַע שֶׁלָּנוּ קָרָאתָ
"בַּעַל הַמַּסּוֹר הַמָּסוּר".
צָדַקְתָּ. אֲנַחְנוּ דֻּגְמָא לִמְסִירוּת בִּשְׁנַיִם.
הִנֵּה אֲנִי כֻּלִּי
עוֹמֶדֶת שְׁלֵמָה
מֻדְבֶּקֶת.
זֵעָה וּדְמָעוֹת וְהָרֹק הַבָּלוּם
וְהָרֹךְ הַבָּלוּם
זוֹלְגִים הַחוּצָה הַחוּצָה
וְכֻלִּי מְנַצְנֶצֶת
הבעל המסור
לָקַח לִי שָׁנִים לְשַׁכְלֵל זֹאת לִכְלַל
אָמָּנוּת. אוֹמְרִים שֶׁקִּרְקָס זֶה לֹא
אָמָּנוּת אֲבָל אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם
שֶׁכֵּן.
כַּמּוּבָן — הָאָמָּן זֶה אֲנִי.
אִשְׁתִּי הִיא הַחֹמֶר.
אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָהּ מְאֹד.
אַחֶרֶת אֵיךְ תַּסְבִּירוּ
שֶׁאֲנִי מְאַחֶה אוֹתָהּ לִשְׁלֵמוּת
שׁוּב
וָשׁוּב?
