הדג של האדון
הכותרת ישועית במקצת, האמת היא שהכוונה לשני מתכונים
בפעם הקודמת שביקרתי אצל האדון הוא הכין לי פילה מושט בתנור.
כך עושים: מפשירים ומאפשרים לדג להגיר את כל מי הקיפאון, שוטפים ומנגבים בנייר מגבת ואז מזליפים עליו לימון סחוט, קצת מלח ולתנור
. זהו פשוט, לבן, ונקי מרעשים.
ליד זה הוא חתך בסכין סלט חמישה צבעים ברבועים כמעט מדויקים
השבוע כשביקרתי, הבאתי איתי בצידנית את תשובת הנגד, לברקים שלמים, נקיים ופעורים, כמעט כמוני.
ובמטבח שם עמדתי ומילאתי את הפתח לאורך הגוף בכוסברה, ענפים שלמים, יש לדחוס צרור שטוף וסחטתי מלמעלה ליים, זו העונה של הלימונים הירוקים.
את מה שנשאר חותכים ומניחים עם הקליפה מעל הלברק, קצת שמן זית ולתנור. מאה שמונים מעלות חצי שעה בערך, תלוי בעובי הדג.
הגשתי לצד פריקי בפלפלים קלויים ( הפלפלים קודם על הכיריים, חותכים, ואז במחבת קצת שמן זית, מקפיצים ובסוף מטפטפים חומץ בלסמי).
כל חיי אני מתלבטת, מה יותר עדיף? הדג השלם מסעיר ומאתגר.. אבל הרבה זמן עובר בהתעסקות ובזהירות,וסכנות ועצמות ואצבעות דביקות.
מצד שני הפילה, זה ישר, טהור, תמציתי, לבן ולענין אבל בלי טקס.
אני אוהבת טקסים אז שמרנו אותם לקינוח
היה עונג מיוחד
